סנדי באה, והחוף המזרחי של ארה"ב הולך ונסגר, מתכנס אל תוך עצמו. היום (ב') ומחר איש לא יצא, איש לא יבוא. הרכבות מושבתות, המטוסים מקורקעים, האוטובוסים בחניונים, משרדי הממשל סגורים ובתי-הספר נעולים. אפילו הבורסה בוול סטריט דוממת. מיליונים מתכוננים למצור ביתי ממושך. במרילנד, וירג'יניה ובואך צפונה, מוושינגטון עד בוסטון, מדפי המרכולים חצי ריקים. אין בטריות, על פנסים אין מה לדבר, הלחם אזל מזמן ובמדיה החברתית מתרוצצים מסרונים איפה אפשר להשיג עדיין מים מינרליים.
איירין באה והלכה לה, קטרינה החריבה את ניו-אורלינס ואת שמו הטוב של ג'ורג' בוש, אבל לא זכורה סופה שיחסי הציבור שעשו לה השלטונות היו אינטנסיביים, רוויי שחורות כל כך. המאבק המר על הבית הלבן נמוג לפתע. את מי מעניינים נפתולי הגלגול החדש של מיט רומני, כאשר מבזקי החדשות מתריעים על "סכנת חיים" משטפונות בזק, על הצפת באטרי פארק בדרום מנהטן במים עד גובה המתניים, על הפיכת מנהרות הרכבת התחתית בניו-יורק לנהרות תת-קרקעיים, על הרס מסיבי של החופים לאורך האוקיינוס האטלנטי, ועל הפסקות חשמל שימררו את חייו של אחד מכל שישה תושבים באזורים שייפגעו.
יש איזו עגמימות בלתי נסבלת בקיום האמריקני בימים האחרונים, לפחות בחלקה המזרחי של ארה"ב: זה לא רק השמיים האפורים - שחורים שמכבידים כבר יומיים ויכבידו עוד שלושה, גם לא רק סיפור הזוועות על האומנת בניו-יורק שרצחה את שני הילדים הקטנים שהיו תחת השגחתה, ככה סתם, אלא, בעיקר, תחושה של פורענות ממשמשת ובאה, של ליקוי מאורות, של אי ודאות הרסנית.
הרעל שטפטפה מערכת הבחירות המכוערת עד לאתנחתא הנוכחית מוסיף לצרוב את התודעה: האם באמת צפויות לנו עוד ארבע שנים של חובות בטריליונים ואבטלת עשרות מיליונים אם אובמה יחזור לבית הלבן, כפי שטוען רומני? האם רומני באמת יבטל את חירות ההפלות, יוציא את הגלולות למניעת הריון מבתי המרקחת ויחזיר את ארה"ב למאה ה-19, אם הוא יגיע ללשכה הסגלגלה, כפי שטוען אובמה? האם סנדי תפיל את עץ האלון היפהפה מול חדר השינה שלי על גג הבית ותהפוך אותו לגל חרבות? חשבו על העץ הגדול בחצר שלכם, אמר אתמול איזה מומחה ב-CNN. אתם באמת מאמינים שיש לו סיכוי מול רוחות במהירות של 70 מייל בשעה, במשך 24 שעות רצופות? בפעם הראשונה התחלתי להתייחס לעצים כאל אויב אפשרי. את הבית אי-אפשר להזיז, אבל את המכונית העתקתי ממקומה הקבוע, שמאוים בעץ ענקי, אל הרחוב הסמוך, ומדדתי 15 מ' בינה לבין העץ הקרוב.
וזה לא יהיה אירוע מהיר שישפיע על רצועה צרה של החוף המזרחי. החזאים אומרים, שאם נשרטט מעגל סביב עין הסופה, יהיה הרדיוס שלו 280 ק"מ. משבי הרוח העזים שיניב המעגל החבלני הזה ישרטטו מעגל גדול יותר, ברדיוס של 850 ק"מ. כל אחת ממדינות ארה"ב ממזרח למיסיסיפי תוכה במערבולת הזו. אפשר לצפות לפחות ליום אחד, קרוב לודאי ליום וחצי, של רוחות עזות, במהירות של עשרות מיילים בשעה, ושל גשמי זעף ללא הפוגה.
מי שמבקש לברוח. הרדיוס של הסופה גדול מדי לנסיעה במכונית ונמלי התעופה סגורים. השלטונות במדינות שצפויות לספוג את המכה הקשה ביותר - מרילנד, וירג'יניה, ניו-יורק, וכמובן וושינגטון - פתחו מרכזי מקלט והורו לתושבי אזורים נמוכים, על החופים, לפנות את בתיהם. מדובר בפינוי חובה, אבל לא תמצאו כוחות משטרה מזוינים שמלקטים סרבנים מבתיהם. כפי שאמר אחד הטיפוסים בסרט החדש "לופר": "זו אמריקה, כאן כל אחד לעצמו".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה