ביום רביעי, (1.10.03) נערכה, ביוזמת ועד העמותה של התאחדות עולי מזריץ'-דפודלסיה בישראל, שבו חברים יוצאי העיר ובני הדור השני, האזכרה השנתית לעיר שהושמדה.
כל שנה מגיעים הניצולים, ובני העיר שעלו לארץ לפני המלחמה, ובכל שנה עולה מספרם של הנוכחים בני הדור השני והשלישי.
ביוזמת הוועד העוסק בהנצחת העיר, הופק לפני 3 שנים הסרט "אמריקה הקטנה", שהתסריט שלו שנכתב על-ידי אפרים סידון, בן של משפחה ממזריץ' מספר את קורות העיר לפני המלחמה, במלחמה ותוצאותיה העגומות לאחר המלחמה.
בנוסף, ביוזמתו של הוועד, ושוב בשיתוף עם הסופר אפרים סידון והבמאי איציק ויינגרטן מועלית בימים אלה הצגה בשם
"מזריץ" על-ידי בוגרי מגמת התיאטרון בסמינר הקיבוצים. ההצגה עוסקת בסיפורם של תשעה ניצולים תושבי ביאלה ומזריץ' שהסתתרו בעליית גג שגובהה 70 ס"מ, ושהיתה צמודה למלון של אנשי הס.ס. והגסטפו במזריץ', במשך חודשים בשואה.
המחזה מבוסס על סיפורו של בן העיר, לייב גולדברג, ושל ניצולה מביאלה שהיו בין המסתתרים במקום.
העיר מזריץ'
בעיר מזריץ', שבמזרח פולין, שכנה אחת הקהילות היהודיות המפוארות במזרח-אירופה.
היהודים הראשונים התיישבו במזריץ' עוד במאה ה–15, ובמשך 500 שנה הביאו אותה לפריחה כלכלית ותרבותית יוצאת דופן עד לחורבנה המוחלט בשואה.
הקהילה היהודית בעיר כללה מגוון עשיר של מוסדות תרבות, דת, רפואה וספורט, ארגונים ציוניים ותנועות נוער, בתי מדרש ותלמוד תורה, בתי ספר ומכללות.
מזריץ' היתה מרכז תעשיות הזיפים, העורות והפרוות של פולין ומוקד של פעילות כלכלית עשירה ותוססת שזכה לכינוי "אמריקה הקטנה".
מניין יהודי העיר גדל בהתמדה, ולמרות הגירה של כ-4,000 מהם מסוף המאה ה-19 לארה"ב ולארץ-ישראל, הגיע מספרם ערב פרוץ מלחמת העולם השניה, לכ-18,000, כ-90 אחוזים מתושבי העיר.
השואה מחקה כל זאת במחי יד. שבע אקציות אכזריות שבוצעו על-ידי הצורר הגרמני ושותפיו הביאו את הקץ על יהודי העיר, כמו על יהדות פולין כולה. חלקם נרצח ברחובותיה ורובם הושמד במחנות המוות טרבלינקה, מיידאנק ואושויץ.
כיום מזריץ' ריקה מיהודים.
ועד יוצאי מזריץ'
התאחדות יוצאי מזריץ' בישראל, שהוקמה על-ידי יוצאי העיר ושארית הפליטה ממנה, ממשיכה את פעילותה הענפה בהנצחת הקהילה היהודית החשובה והמפוארת. ועד עמותת מזריץ' פועל מיום הקמת המרכז המזריצ'אי בארץ ומונה 10 חברים. יו"ר אברהם גפני, והחברים נתן גרינברג, גד פינקלשטיין, מרדכי יערי, שמואל ברנע, יהודה שטרנפלד, דר. נפתלי ברזניאק, טובה רשטיק, גילה שחר ושרית פרידמן-ברזניאק.
בשנים האחרונות שם לעצמו הוועד לנגד עיניו שתי מטרות מרכזיות. האחת הנצחת הקהילה המפוארת של העיר מזריץ', והשניה שמירת העיר מזריץ' בתודעת בני העיר לדורותיהם.
הוועד מקיים ישיבות סדירות אחת לחודשיים וביניהן הוא פועל ליישום החלטות שנתקבלו. במהלך השנה האחרונה עסק הוועד, בעיקר הנצחת הקהילה המפוארת של העיר מזריץ', עיצוב מחדש של פינת ההנצחה במועדון המוקדשת לעיר, ליוצאיה שנפלו במערכות ישראל ולתורמים לארגון והפצת עותקים מן הסרט "אמריקה הקטנה" למוזיאוני השואה החשובים בעולם.
כמו-כן עסק בשמירת העיר מזריץ' בתודעת בני העיר לדורותיהם, הוצאה לאור של גיליון מספר 43 של העיתון "מעזריטשער טריבונע", הפצת הספרים "פודלסיה באבדון", שיפור אתר האינטרנט של מזריץ' (כתובתו www.mezritch.org.il) והפקת האסיפה והאזכרה השנתיים.
תכניות הוועד לשנת העבודה 2003-2004 הן תיעוד והנצחה של העיר, הקהילה ובני המשפחות באתר האינטרנט ופיתוח קשרים עם ארגונים העוסקים במחקר על החיים בפולין לפני המלחמה ובתקופת השואה מתוך כוונה לחקור את החיים בעיר ולהכיר את אורח החיים ודפוסי החיים שאפיינו אותה.
מועדון הבית של יוצאי קהילת מזריץ'
מועדון הבית של יוצאי קהילת מזריץ', ברחוב העבודה 20 בתל-אביב הושכר לעמותת "לילך". במקום פועלת מועדונית לילדים נזקקים במשך שנת הלימודים. הילדים שוהים במועדונית בשעות הצהרים, מתום יום הלימודים, נהנים מארוחת צהרים חמה, מעזרה בלימודים ומפעילות חברתית וחינוכית מעשירה.
בחודשים האחרונים הושקעו משאבים ומאמצים רבים לשיפור פני המועדון. בכניסה החיצונית בוצעו עבודות גינון, במרחב הפנימי סוידו הקירות, שופצו מערכות המים, המטבח והשירותים, המועדון רוהט בהתאם לצורכי הילדים, הוקמו מספר עמדות מחשבים לשימוש הילדים והמדפים והכונניות צוידו במשחקים, ספרים, ואביזרי עזר ללמידה ולשעות הפנאי.
פעולות אלה התאפשרו הודות לתרומות שהגיעו מגורמים שונים. השימוש במקום נתרם על-ידי התאחדות עולי מזריץ', מתנדבות עמותת 'לילך' פעלו להשגת סכומי כסף לרכישת ציוד, רהיטים וחפצים מיד שניה ואנשי מקצוע שונים תרמו שעות עבודה.
על המלאכה מנצחות מתנדבות עמותת 'לילך' ובראשן ורדה זקהיים. על עבודות השיפוץ והחזות, החיצונית והפנימית, אחראית אלונה קליימן.
שרית פרידמן, נציגת ועד התאחדות עולי מזריץ', אמרה ל-NFC כי ישנה חשיבות רבה להמשך קידום הפעילות במועדונית. הפרויקט פועל גם במקומות שונים בתל-אביב, וגם במועדון המזריצ'אי. "המועדון היום", אומרת שרית, "מקדם את הבאים בשעריו בתחושת חיוניות, צבעוניות והרגשה ביתית נעימה".
"המקום שוקק חיים, קולות ילדים ושמחת עשייה. אין ספק שפעילות זו מהווה דרך הולמת להנציח באופן יומיומי את קהילת מזריץ', הנספים ודורות ההמשך".
ההחלטה להשכיר את המועדון לשימוש שוטף ללא תמורה כספית מחזקת את מורשת אנשי העיר מזריץ' שהצטיינו במשך שנים בעזרה הדדית ובפעילות שתורמת למען הכלל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה