לא הלעלות

מדינת ישראל
משרד הבריאות
שירותי בריאות הציבור
המחלקה לבריאות הסביבה

דו"ח בדיקות מיקרוביאליות וכימיות ברשת האספקה
לשנת 2011

י. רפל
ע. הן
ש. גולדברגר‏

אוגוסט 2012

תודות

לעובדי המעבדות לבריאות הציבור של משרד הבריאות,
ולעובדי המעבדות הפרטיות המבצעות בדיקות למי שתייה,
על ביצוע הבדיקות לאיכות המים, אלו המחויבות ע"פ התקנות ואלו שנדרשו מעבר לכך.

למהנדסים המחוזיים, למפקחים המחוזיים והנפתיים וליתר העובדים בלשכות הבריאות, העוסקים באופן שוטף בפיקוח על איכות המים, על עבודתם המסורה ותרומתם הרבה להבטחת איכות המים.

למר איתן גברון, מהנדס הפלרה ארצי על עדכון נתוני מצב ההפלרה בארץ.

לספקי המים ברשויות המקומיות ובחברת "מקורות", על ביצוע הדיגומים בהתאם לנדרש בתקנות, וכן על עבודתם המסורה בכל ימי השנה למען אבטחת מים ראויים לשתייה לציבור.

תקציר
ספקי המים האחראים לאספקת מי שתייה בישובים דוגמים את המים באופן שוטף לגילוי חיידקים אינדיקטורים לגורמי מחלות, ולמרכיבים כימיים - כדי לעקוב אחר תרומה אפשרית של מערכת האגירה וההולכה על איכות המים, וכן מעקב אחר ריכוז חומרי טיפול המוספים למים. הדיגום מתבצע בהתאם לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי השתייה) נוסח משולב התשס"א - 2000, שם נקבעו הדרישות המינימאליות להיקף הדיגום ולרמת החריגות המותרת.
תוכנית דיגום מי השתייה ממוחשבת ומבוססת על דרישות התקנות ועל שיקול דעת מקצועי של העוסקים בנושא במשרד הבריאות, לאחר התייעצות עם ספקי המים.
הדו"ח שלהלן מסכם ובוחן את איכות מי השתייה במהלך שנת 2011 ברשת האספקה (מערכות האגירה וההובלה), וכן את עמידת ספקי המים בחובתם לדגום את מי השתייה בהתאם לנדרש, ולספק מים ללא חריגות וראויים לשתייה.
בשנת 2011 בוצעו 89,473 דגימות מתוך 92,560 מתוכננות - 96.7%. מספר הדגימות הכללי לא עלה בהשוואה לשנה שעברה, אך רמת הביצוע עלתה ב - 0.1%. למרות שמדובר ברמת ביצוע ארצית גבוהה, וירידה בכ-2% במספר הרשויות בהן שיעור הביצוע נמוך, יש דאגה מהירידה ברמת ביצוע הדיגום במספר ישובים, כנראה בעיקר בשל תהליך השינוי המתמשך בניהול משק המים העירוני - מעבר מניהול בתוך הרשות המקומית לאחריות של תאגידי מים וביוב. נכון לסוף שנת 2011 - 63 תאגידי מים וביוב מתפקדים כספקי מים בעיריות וברשויות מקומיות, ובתוקף כך אחראים על איכות המים לתושבים. נציין כי בפועל בוצעו יותר דגימות מהרשום, אלא שהן בוצעו בזמן שונה מהתכנית, סה"כ מספר הבדיקות שבוצעו (שגרתיות, נוספות, חוזרות) הגיע ל- 92,655.
ברב הרשויות רמת הביצוע מלאה (73.3% מהרשויות), ו - 87.2% מהרשויות דוגמות בשיעור מעל 90%.
עם זאת, רמת הביצוע דורשת שיפור ב - 28 רשויות (10.5% מהרשויות), ואינה תקינה ב - 6 רשויות מקומיות (2.3% מהרשויות) - לעומת 10 רשויות בקטגוריה זו בשנה הקודמת. ישובים עם רמת ביצוע נמוכה: כעביה-טבאש-חג'אג'רה, כפר יסיף, מזכרת בתיה, עג'ר, בית ג'אן, וכפר קאסם.
בשנת 2011 89,298 מהבדיקות (99.8%) עמדו בדרישות התקנות, ורק 175 בדיקות (0.2%) הצביעו על זיהום. בכל הלשכות התקבלו שיעורי דגימות חריגות נמוכים מ - 0.5%, פרט לנפת נצרת (0.55%). הנתונים מראים כי בהיקף ארצי האיכות המיקרוביאלית של מי השתייה המסופקים ברשויות המקומיות ממשיכה להיות ברמה גבוהה. שיעורי הבדיקות הארציות שהצביעו על זיהום יורדים בעקביות, ולא עלו על 0.3% בחמש השנים האחרונות.
בדו"ח ניתנת התייחסות מיוחדת לישובים בהם שיעור הזיהום המיקרוביאלי השנתי גבוה ביחס לנדרש: בסה"כ 2 ישובים קטנים ו - 9 ישובים גדולים. איכות מים ירודה המתקבלת בישובים מצביעה בד"כ על בעיות הקשורות בהנחת/שיקום תשתיות, או בדיגום שלא ע"פ הנהלים.
סה"כ בוצעו 345 בדיקות למתכות ברשת האספקה מתוך 845 מתוכננות (41.0%). רק ישובים במחוז תל-אביב, בנפת פתח תקווה, בנפת רחובות ובמחוז הדרום עמדו ברמת ביצוע נאותה ביחס לתכנון. במחוזות ירושלים והצפון בוצעו בדיקות בודדות, בנפות צפת וכינרת לא בוצעה אף בדיקה. שיעור ביצוע הבדיקות למתכות ברמה ארצית עלה במעט ל-41% (לעומת 36% ב - 2010). לאורך כל השנים האחרונות, שיעור ביצוע הבדיקות למתכות ברשת נמוך מאוד, מה שמראה על מודעות נמוכה אצל ספקי המים לדרישת תקנה זו. על ספקי המים מוטלת החובה להעלות נושא זה לעדיפות ראשונה.
השפעה של הצנרת על איכות המים נמצאה בשלושה ישובים: בגבעת זאב ותלמי בילו נמדדה חריגה בברזל, ובישוב שרשרת נמדדה חריגה בעופרת ואבץ. בבדיקות נוספות בתלמי ביל"ו ושרשרת נמצא כי המים עומדים בתקן, ונראה כי הסיבה שגרמה לבדיקות החריגות קשורה בדיגום שאינו ע"פ הנוהל.
במהלך שנת 2011 משה"ב ביצע סקר לבחינת ראשונית של השפעת אביזרי הצנרת על איכות מים במערכות האספקה הביתיות. נדגמו מים קרים וחמים, בבתים פרטיים ומוסדות, לפני ואחרי הזרמה, בסוגי צנרת שונים. ממצאי הסקר מראים כי בכ - 97% מהבדיקות שנעשו במסגרת הסקר לא נמצאו חריגות בעופרת, נחושת,
1
ברזל או אלומיניום, וכי יש משמעות לאופי השימוש במים (המים היוצאים בזרימה ראשונה מהברז עלולים
להכיל מתכות בריכוזים יותר גבוהים מהמים במערכת האספקה עצמה). נתונים אלו מצביעים על אפשרות שהתורם העיקרי לעליה ברמת המתכות במים הם אביזרי הקצה.

בשנת 2011 בוצעו סה"כ 5725 בדיקות לרמת העכירות ברשת האספקה (לעומת 6297 שתוכננו). שיעורי דיגום נמוכים יחסית נמצאו במחוז ירושלים, ובנפת צפת (20% ו - 29% בהתאמה).
ברוב הדגימות (98%) רמת העכירות שנמדדה נמצאה נמוכה מ - 1.0 י.ע.ן., וב - 88.9% מהן רמת העכירות לא עלתה אף על 0.5 י.ע.ן. התופעות של עכירות גבוהה (כ - 0.5%) היו מקרים בודדים וקצרי טווח, אשר טופלו מקומית וסיבתם לא תמיד הובהרה.
נעשו 612 בדיקות לטריהלומתנים בפריסה ארצית בשדרה המרכזית, בחיבורי צרכן ובנקודות רשת המייצגות שהות ממושכת של המים במערכת. מסיבה זו תוצאות הדיגום לטריהלומתנים מייצגות רק נקודות בהן צפוי להימצא ריכוז גבוה יחסית. כתוצאה ממאמץ שנעשה לקיצור זמני השהיה של המים במערכות האספקה, ריכוז הטריהלומתאנים בשדרה המרכזית בממוצע חדשי לא חרג, ריכוז קרוב לגבול העליון המותר נמדד רק ב - 5 נקודות, ובממוצע שנתי ריכוז הטריהלומתאנים לא עלה על 70 מקג"ל גם בנקודות קיצון אלו. בד"כ ריכוז הטריהלומתנים נמוך מ - 50 מקג"ל (רמת התקן 100 מקג"ל), ובחישוב של ממוצע שנתי בכל נקודות הדיגום בארץ הריכוז לא עולה על 40 מקג"ל. במקרים בהם נמצאו ריכוזים גבוהים יחסית, משרד הבריאות מורה לשנות את משטר האספקה, לרענן את המים במאגרים ולהזרים מים טריים למערכת.
יכולת הכיסוי הארצית של מתקני ההפלרה המשיכה לעלות בשנת 2011. מבנה משק המים, אופן הפעלתו ופריסת מתקני ההפלרה הפעילים גורמים לשינויים קיצוניים בהיקף ההפלרה בישובים שונים. לכן החליט האגף לבריאות השן להתייחס לכל הארץ כמופלרת מבחינת מתן תוספי פלואוריד. עדיין מספר עיריות מעכבות את הפלרת הקידוחים שבבעלותן: רעננה, פ"ת, רחובות, גבעתיים וקריית אונו.
על פי המלצת ועדת עדין נערך מחקר בן 5 שנים שעסק בהשפעת ההפלרה. הדו"ח הסופי עדיין לא התפרסם, אך המסקנות הראשוניות הן כי:
1. באזורים המופלרים ירידה של 30% במדד העששת - הבדל משמעותי גם מבחינה סטטיסטית.
2. ההפלרה משפרת את בריאות השיניים בכל הערים, ובערים ברמה סוציואקונומית נמוכה ההפלרה משפרת יותר מאשר בערים ברמה סוציואקונומית גבוהה - כלומר צמצום פערים בתחלואה בעששת.
3. סיכוי של ילד להיות נקי מעששת גבוה פי 2 בעיר מופלרת!
4. שיעור פלואורוזיס השיניים בישראל הרבה יותר נמוך משיעור הפלואורוזיס בארה"ב.
בשנת 2011 חלה עלייה קלה במספר הבדיקות לפלואוריד ברשת האספקה - בוצעו 3707 בדיקות ב - 591 ישובים (לעומת 2584 בדיקות ב - 543 ישובים בשנת 2010), וברב המחוזות רמת הביצוע נעה בטווח 83-99%. רמת הביצוע נמוכה במחוז צפון, ובמיוחד בנפת צפת- 6.25%.
ב - 2078 בדיקות נמצאו ריכוזי פלואוריד בטווח המומלץ לבריאות השן - 0.7-1.2 מג"ל - 56.1% מס"כ הדגימות שהתבצעו (לעומת 38.5% מסך הדגימות של השנה שעברה).
ריכוז נמוך מהרמה המזערית המגנה על בריאות השן (