"הקפיצה ההיסטורית של פליקס באומגרטנר אתמול מקצה החלל ועד לכדור הארץ דומה לכיבוש האוורסט מבחינת מתיחת הגבולות האנושיים ומימוש הסקרנות של האדם, אך לא מעניקה פתרון עבור אסטרונאוטים שנאלצים לנטוש את החללית שלהם". כך אמר (יום ב', 15.10.12) פרופ' ניר שביב ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, המתמחה באסטרופיסיקה, בחלל ובקוסמולוגיה.
הדברים נאמרו לאחר שאתמול נשבר שיא עולם כאשר פליקס באומגרטנר זינק מגובה של 39 ק"מ ושבר את מהירות הקול.
לדברי פרופ' שביב, אפשר בהחלט לשבור את מהירות הקול ולשרוד כאשר קופצים מגובה של 39 ק"מ, אם הפעלולן לא מסתחרר תוך כדי. זהו גובה בו צפיפות החלקיקים מספיק גבוהה כך שהטמפרטורה מסביב לפעלולן לא תשרוף אותו, כל עוד הוא בחליפת מגן. למרות זאת, בגובה רב יותר מגיעים למהירות הרבה יותר גבוהה בנפילה, וכתוצאה מגל ההלם, צפיפות החלקיקים הדלילה והטמפרטורה של האוויר מסביב פשוט נשרפים.
"מכאן, שההישג בינתיים לא משמש את המדע ולא יכול לשרת אסטרונאוטים בעתיד, שכן הגובה בו חלליות נקלעות לסכנה הוא באזור מאה קילומטרים מעל כדור הארץ, שם אי-אפשר לקפוץ מבלי להישרף. בדרך כלל כאשר חלליות מגיעות לגובה של 40 ק"מ הן יוצאות מכלל הסכנה ונוחתות בבטחה, כך שממילא אסטרונאוטים לא ינטשו את החללית בגובה זה. כמובן שההישג עצמו דומה לכיבוש האוורסט מבחינת מתיחת הגבולות האנושיים ומימוש הסקרנות של האדם, וזו חשיבות גדולה בפני עצמה", אמר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה