ההליכים נגד המועצה המקומית משהד לא יוקפאו, שכן שר המשפטים לא התבקש לאשר מראש את הבקשה להקפאת ההליכים. כך קבע (27.9.12) שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, עטאף עיילבוני.
למשהד גרעון תקציבי של 85 מיליון שקל, מתוכם 61 מיליון שקל ב-430 תיקי הוצאה לפועל, בעוד תקציבה השנתי הוא 20 מיליון שקל בלבד. בנובמבר שעבר ביקשה המועצה להקפיא את ההליכים נגדה, אך הבקשה נדחתה משום ששר המשפטים לא אישר את הגשתה כפי שנקבע בחוק. את הבקשה הנוכחית הגישו למעלה מ-35 מנושיה של המועצה, והדיון עסק בשאלה האם גם בקשה שכזו מצריכה את אישורו מראש של השר.
סעיף 39א לפקודת המועצות המקומיות קובע: "לבקשת נושה של מועצה מקומית או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות סעיף 233 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, יחולו בשינויים המחויבים, על המועצה המקומית". עיילבוני אומר, כי מבחינה לשונית - ניתן להבין מסעיף זה שדרוש אישורו של השר לבקשת הקפאה שמגיש נושה, כשם שניתן להבין את ההיפך הגמור. לפיכך, יש לפנות לפרשנות תכליתית של הסעיף:
"לדידי, מטרת סעיף 39א לפקודת המועצות המקומיות הייתה ליצור מנגנוני איזון ובקרה משמעותיים כדי להבטיח שמכלול השיקולים הצריכים להישקל נלקחים בחשבון בטרם הגשת בקשת הקפאת הליכים נגד רשות מקומית, על-מנת למנוע שימוש לרעה בכלי זה. אישורו של שר המשפטים להגשת בקשה להקפאת הליכים נגד רשות מקומית, יהא יוזם הבקשה אשר יהא, מהווה כלי שהמחוקק מצא כי הוא הכרחי לסינון בקשות שאין להן מקום ושלא נערך במסגרתן איזון ראוי של מכלול השיקולים הצריכים לעניין", קובע עיילבוני.
הוא מוסיף: "מובן כי אישור שר המשפטים להגשת הבקשה נדרש גם מקום שהבקשה מוגשת על-ידי נושה של המועצה, שאחרת ניתנת למועצה המקומית אפשרות לעקוף את מנגנון הסינון שבחוק בדרך של הגשת בקשה באמצעות נושה, כשהיא עצמה מושכת בחוטים, וכל זאת כדי להתחמק מהדרישה לקבל אישור מקדמי משר המשפטים". לאור זאת, דחה עיילבוני על הסף את בקשת ההקפאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה