שר התשתיות יוסף פריצקי הביע זעזוע כשקרא את דוח מבקר המדינה בעניין בתי הזיקוק: "חשכו עיני לאחר שקראתי את הדוח. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבטל את ההסכם בין המדינה לאחים עופר, בעלי השליטה בחברה לישראל".
ביולי 2002 אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי מכירת מניות בז"ן בבורסה במבנה הנוכחי של החברה - משמעה שהחברה לישראל, המחזיקה רק ב-26% ממניות בז"ן, תקבל לידיה למעשה את השליטה בבז"ן מבלי ששילמה תמורה למדינה. שווי ה"מתנה" לאחים עופר מוערך בכחצי מיליארד שקלים.
בעוד כמה שבועות, ה-18 לאוקטובר 2003, יסתיים הזיכיון המנדטורי שמכוחו פועלת חברת בתי זיקוק לנפט. באותו מועד אמורה בז"ן, על פי עמדת המדינה, להעביר לידי הממשלה ללא תמורה את נכסיה, לרבות המבנים והמתקנים בשטח שקיבלה מתוקף הזיכיון.
על עמדה זו חולקות בז"ן והחברה לישראל, המחזיקה ב-26% ממניות בז"ן ובזכות סירוב ראשונה לרכישת 74% ממניות בז"ן שבידי המדינה.
על פי טענתן, נכסי בז"ן אינם אמורים לחזור לבעלות המדינה חינם. לקראת תום הזיכיון אישרה ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה ב-25.11.02 הסדר עקרונות בדבר השימוש בנכסי בז"ן, שגיבש החשב הכללי במשרד אוצר עם בז"ן ועם החברה לישראל.
בהסדר נקבע, כי בז"ן תמשיך להפעיל את נכסיה במשך 25 שנה תמורת תשלום דמי הרשאה למדינה, ויש לה אופציה להפעילם 25 שנה נוספות. עוד נקבע כי אם במהלך תקופת ההרשאה תוכרע המחלוקת בין הממשלה לבין בז"ן והחברה לישראל בעניין השבת נכסי בז"ן בתום הזיכיון - תיושם ההכרעה רק לאחר תקופת ההרשאה.
לפי מבקר המדינה, החשכ"ל לא הציג לגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר תחשיב מפורט שלפיו היו אמורים להיקבע דמי ההרשאה. לחשכ"ל גם לא היו נתונים הנוגעים לחלק מהשיקולים והמשתנים שלטענתו שימשו אותו בקביעת דמי ההרשאה, כגון הערכות שווי עדכניות של נכסי בז"ן.
כמו כן קובע המבקר כי אין בהסדר התייחסות מיוחדת למקרקעין ששטחם הכולל הוא 639.5 דונם (שטח הזיכיון הוא 2,520 דונם), שהעבירה בז"ן לצדדים שלישיים, כפי שראוי היה שיהיה.
לדבריו, הכנת ההסדר לא לוותה בעבודת צוות היגוי שבו הייתה אמורה להשתתף רשות החברות הממשלתיות, כפי שנדרש כבר בהחלטת הממשלה מ-1995, ואנשי המקצוע ברשות לא שותפו באופן מספק בהכנת ההסדר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה