"תוקף דתי לתביעה ייצוגית - רק באופן חלקי"

מנגנון התביעה הייצוגית הוא בעייתי מבחינה הלכתית, וניתן לתת תוקף רק לחלקי החוק שיש להם מקבילה בהלכה. כך אומרים רבני מכון "משפטי ארץ", העוסק בדיני ממונות לפי ההלכה, במאמר המתפרסם בגיליון החדש של כתב העת "אמונת עתיך" בהוצאת מכון התורה והארץ מאשקלון.

בתשובה המסתמכת על מאמרו של הרב עדו רכניץ, איש המכון, נאמר שלחוק תביעות ייצוגיות יש תוקף הלכתי משום שהוא נותן מענה לצורך ציבורי חשוב, אך כאמור - רק לחלקיו להם יש מקור הלכתי. לפיכך, מציע הרב רכניץ ליישם את חוק תביעות ייצוגיות על-פי שורה של קווים מנחים:

* תביעה ייצוגית תוגש רק אם העילה להגשתה מוצדקת על-פי ההלכה.

* התביעה תוגש לבית המשפט כדי שיאשר אותה כתביעה ייצוגית, ולאחר מכן יועבר בירורה לבית דין הפועל על-פי ההלכה.

* תביעה ייצוגית תאושר ככזו רק אם היא באה להציל עשוק מידי עושקו, ולא תאושר אם התועלת המושגת ממנה היא טכנית-נוהלית.

* תשלום שייקבע לטובת הציבור יופנה לצרכים שגם הנפגעים ייהנו מהם.

* אם הנתבע מסרב להתדיין בפני בית דין רבני, יינתן לתובע אישור לנהל את ההתדיינות בבית משפט - אך רק אם יש צדק בניהול התביעה הייצוגית לגופה.

בתשובה אחרת של רבני המכון נקבע, כי אם לחבר עמותה יש חשדות למעשים פליליים מצד ראשיה - עליו לפנות לבית דין רבני לענייני ממונות. רק אם ראשי העמותה יסרבו להידון בפני בית דין זה, הוא יוכל לקבל מבית הדין רשות לפנות לרשם העמותות או לגורם מוסמך אחר.