בית המשפט העליון (השופטת דליה דורנר) דחה בקשת רשות ערעור של החברה האמריקנית Raytheon Company על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפיה היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום שניתן נגד Raytheon תקף.
המצאת כתבי בית דין כגון כתב הגנה אל מחוץ לתחום השיפוט של בית המשפט הישראלי - כלומר, לחו"ל, מהווה תנאי לסמכות בית המשפט לדון בעניינו של מי שאינו נמצא בישראל, ומכאן חשיבותה. המצאה לחו"ל טעונה היתר של בית המשפט, הכפוף לתנאי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי וכן לשיקול דעתו של בית המשפט.
המשיבה, בבקשת רשות הערעור, אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ, הגישה תביעה נגד המבקשת - Raytheon, שהיא חברת חוץ ומושבה בארה"ב. לבקשת המשיבה, נתן רשם בית המשפט המחוזי היתר להמצאת כתב התביעה ל-Raytheon בארה"ב. כתב התביעה נשלח למבקשת (הנתבעת) בדואר רשום והתקבל אצלה בפועל.
המבקשת טענה בבית המשפט המחוזי, וחזרה על טענתה בבקשת רשות הערעור, כי המצאת כתב תביעה בדואר אינה נמנית עם דרכי ההמצאה המותרות לפי אמנת האג מ-1965, המסדירה את המצאתם לחו"ל של כתבי בית דין ומסמכים אחרים בעניינים אזרחיים ומסחריים, אמנה שאומצה על-ידי הדין הישראלי. לפיכך, טענה המבקשת, יש לבטל את היתר ההמצאה; ואולם בקשתה לביטול היתר ההמצאה שמשמעותה היא מחיקת כתב התביעה שהוגש נגדה נדחתה, וכך גם ערעורה על דחיית הבקשה.
בהחלטתה לדחות את בקשת רשות הערעור ולהותיר את היתר ההמצאה על כנו, מציינת השופטת דורנר, כי בנסיבות העניין היא אינה נדרשת לדון בשאלה האם המצאה לחו"ל באמצעות הדואר מנוגדת לאמנת האג; הסיבה לכך, לפי דורנר, היא שבמקרה זה ניתן היתר ההמצאה כדין ושכתב התביעה נמסר ל-Raytheon והתקבל אצלה בפועל.
דורנר קובעת, כי שאלת דרך ביצוע ההמצאה (לדוגמא - בדואר, בדואר רשום, בפקס וכיו"ב) אינה רלבנטית לשאלת תוקפו של היתר ההמצאה, שניתן לדעתה כדין ובהתאם לתקנה 500, אלא לשאלת ביצוע ההמצאה בפועל. משמעות הדבר היא, שתקיפת היתר ההמצאה באמצעות טענה בדבר דרך ההמצאה אינה אפשרית.
בנוסף, קובעת דורנר שבית המשפט בישראל רכש סמכות לדון בעניין שבין המשיבה (אשבורן) למבקשת (Raytheon) מכוח העובדה שכתב התביעה נמסר בפועל למבקשת, אף אם דרך ההמצאה אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הפורמליות הקבועות בדין ומציינת כי "אומנם, בפסיקה ובספרות הובעה הדעה, כי הקפדה על קיומן של הדרישות הפורמליות הקשורות לאופן ההמצאה היא תנאי לקיום ההליך בפני בית-המשפט... אלא שאין זו הלכה פסוקה, ובמספר פסקי-דין והחלטות של בית-המשפט העליון נקבע כי ניתן לוותר על הדרישות הטכניות הקבועות בחוק ובתקנות אם ניתן להוכיח את ההמצאה בדרך אחרת, ישירה או עקיפה. דעתי היא, כי דרך ההמצאה הינה שאלה טכנית גרידא, ואין בה כדי להשפיע על הסוגיה המהותית של האפשרות לקיים הליך נגד צד, שהוכח כי קיבל בפועל את כתבי הטענות הרלוונטיים... בעניין שבפנַי לא טענה המבקשת, כי היתר ההמצאה אינו כדין שכן ניתן בניגוד לתנאים הקבועים בתקנות 501-500 (לתקנות סדר הדין האזרחי, המסדירות המצאת כתבי בית דין לחו"ל, ר.כ.). אף אין מחלוקת לגבי עצם מסירת כתב-התביעה לידי המבקשת וקבלתו בפועל על-ידה. משכך, לא ראיתי כל עילה להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי".
(רע"א 8402/03 Raytheon Company נ' אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ)
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה