שומרים וחברות שמירה ישוחררו מרכישת ביטוח

משרד המשפטים מציע לבטל את חיובם של שומרים וחברות שמירה לרכוש ביטוח צד ג', המיועד להבטיח תשלום פיצוי למי שייפגע בשל מעשה או מחדל שלהם. משמעות ההצעה, אם תתקבל, היא שהנפגעים עלולים לעמוד בפני שוקת שבורה ולא לקבל פיצוי שייפסק להם בידי בית המשפט.

בשנת 2008 הוכנס תיקון לחוק כלי ירייה, ולפיו "אדם המבקש לקיים משרד לשירותי שמירה או לארגן שירותי שמירה יפקיד בידי ועדת הרישוי ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת עליה רשאית להורות ועדת הרישוי או ביטוח לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו או של השומרים המועסקים על ידו בשירותי שמירה". שנתיים לאחר מכן נקבע בתקנות, כי סכום הערבות או הביטוח יהיה לפחות 6 מיליון שקל.

לדברי משרד המשפטים, בתזכיר חוק שהפיץ, דרישה זו גרמה לקשיים ניכרים: "מאז קביעת הדרישות בחוק למתן ערובה או ביטוח כתנאי לקבלת רישיון, כ-160 מבקשי רישיון לא הצליחו לחדש רישיון בעקבות דרישה זאת ובנוסף לכך עוד 17 חברות שמירה חדשות לא הצליחו להיכנס לשוק בעקבותיה". המשרד טוען עוד, כי "מבקשי רישיון רבים לא מצאו חברת ביטוח המוכנה לבטח אותם באופן הנדרש בתקנות וגם אם מצאו, ידם לא השיגה לשלם את סכומי הפרמיה שנדרשו".

משרד המשפטים אומר, שכך נוצר חסם שאינו עולה בקנה אחד עם חוק יסוד חופש העיסוק, וכי הוא "תורם גם לריכוזיות והעדר תחרות בענף שירותי השמירה ולפגיעה בעסקים קטנים ובינוניים שלא לצדק". המשרד מוסיף, כי עוד לפני חקיקת התיקון דאגו חברות שמירה רבות לבטח את עצמן ולא נתקלו בקשיים ברכישת הביטוח כפי שהמצב כעת. לאור כל זאת, מציע המשרד לבטל לחלוטין את חובת הערבות או הביטוח.

כאמור, קבלת ההצעה תיצור מצב בו מי שייפגע ממעשה או מחדל של שומר המועסק בחברה קטנה שלא ביטחה את עצמה, עלול להיוותר ללא פיצוי. יתרה מזאת: העובדה שהפרמיות הנדרשות גבוהות מלמדת על הסיכון הגבוה אותו צופות חברות הביטוח. הדבר כמובן מעיד על כך שקיימת גם סבירות גבוהה להתממשות החשש מפני פגיעה ללא פיצוי. בדברי ההסבר להצעה לא נאמר מדוע לא מציע משרד המשפטים דרכי ביניים, כגון הפחתת סכום הערבות/הביטוח, מתן אישור לרכישת ביטוח בידי מספר חברות יחדיו או העברת הכיסוי לחברת הביטוח הממשלתית ענבל.