דורסים בדרך להשתלמות - לל

בפעם הבאה שתקטרו על מחירי המלונות בישראל, כדאי שתפנו לפחות חלק מהביקורת למדינה - ולא מהסיבות הרגילות של רגולציה ותחרותיות ומע"מ ועלות עבודה. מכרז של הנהלת בתי המשפט חושף את המחירים הנמוכים עד כדי גיחוך שמשלמת נציבות שירות המדינה למלונות ובתי הארחה בהם היא מקיימת השתלמויות וכנסים, כאשר המכרז הוא על שיעור ההנחה שיינתן מתעריפים אלו. במחירים כאלו, קרוב לוודאי שהמארחים מפסידים או לכל היותר מרוויחים מעט מאוד - והם מפצים את עצמם דרך התעריפים לכלל הציבור.

אלו הם תעריפי הבסיס ליחיד בחדר זוגי (לא כולל מע"מ, שממילא אינו נותר בכיסו של המארח): פנסיון מלא, הכולל שלוש ארוחות ופעמיים כיבוד קל - 336 שקל; חצי פנסיון, הכולל שתי ארוחות ופעם אחת כיבוד קל - 288 שקל; לינה וארוחת בוקר - 240 שקל; ארוחת צהריים, כיבוד קל (קפה, עוגה/כריך) וקפה נוסף - 98 שקל; ארוחת בוקר - 30 שקל; ארוחת צהריים וארוחת ערב - 72 שקל; ארוחת קלה - 30 שקל; כיבוד קל -18 שקל; קפה - 8 שקלים.

המכרז של הנהלת בתי המשפט הוא לקיומם של 45 השתלמויות וימי עיון לשופטים, רשמים ועורכי דין המועמדים לשפיטה. האירועים נמשכים בין יום אחד לחמישה, ועוסקים בנושאים כגון המפגש בין הרפואה לפסיכיאטריה, קביעת עובדות ומהימנות, שופטי נוער, חישוב פיצויים, הבניית שיקול הדעת, דיני בוררות, התנהלות דיונית, ועדות שחרורים, זכויות ילדים, השימוש בכללי חשבונאות בעבודת השופט, ראיות מדעיות וטכנולוגיות, נט המשפט ותורת המשחקים.

להנהלת בתי המשפט יש דרישות קפדניות ומרובות. המלון בו יתקיימו ההשתלמויות חייב להיות בין זכרון יעקב בצפון לבין גדרה בדרום (זה מן הסתם מה שנוח לרוב השופטים, אבל מה עם הצד הלאומי של חיזוק הפריפריה?). עליו להיות נגיש לחלוטין לנכים. יש לאפשר לשופטים לנוח בחדריהם בשעות 16:00-13:00. ההנהלה תוכל להודיע למלון עד יומיים מראש על שינוי במספר המשתתפים ואפילו על ביטול ההשתלמות, ללא תשלום של פיצוי כלשהו (למרות שעליו לשריין עבורה עשרות חדרים). ההשתלמויות ייערכו גם במצבי חירום. אסור למלון לקיים במקביל השתלמות כלשהי לעורכי דין. עליו להעמיד לרשות המכון להשתלמויות שופטים משרד שמפתחו יהיה אך ורק בידי נציגיו. כל המשתתפים יקבלו גישה חופשית לאינטרנט בכל מקום בו ישהו. על המלון להעמיד 55 מקומות חניה לרשותם של משתתפי ההשתלמות. ושורת המחץ: במספר מקרים יהיו שתי השתלמויות במקביל, כך שהמלון עשוי להידרש להיערכות בהיקף כפול.

את כל אלו צריך המלון לספק בהנחה ממחירי המינימום שכבר צוינו. המכרז כולו הוא על המחיר בלבד, ולא על איכות השירות; נציגי הנהלת בתי המשפט יסיירו אצל המציעים ויבדקו את הניקיון, רמת החדרים, האחזקה וההתאמה לדרישות המכון להשתלמויות - אך במכרז אין כל פירוט לגבי הדרך בה יוענקו ציונים במשתנים אלו. 80% מהציון המשוקלל במכרז יינתנו על ההנחה מתעריפי היסוד של נציבות שירות המדינה, והשאר - על שיעור התוספת בגין אורח יחיד בחדר, חדר המחשבים שיועמד לרשות המשתתפים, עלות חדר מנוחה למשתתף שאינו לן במלון ושיעור ההנחה בבר המלון.

כאמור, קרוב לוודאי ששום בית מלון ברמה גבוהה - ורק כאלו יכולים לעמוד בדרישות של הנהלת בתי המשפט - אינו יכול להרוויח על ההשתלמויות הללו. אז למה להתמודד עליהן? מכמה סיבות. ראשית, מדובר על תזרים מזומנים משמעותי. אפילו אם הנהלת בתי המשפט תשלם 250 שקל לחדר, מדובר על סדר גודל של מיליון שקל לשנה (לפי מספר הלילות ובממוצע של 40 עורכי דין בכל השתלמות), לא כולל ימי העיון. בעידן של מיתון אין לזלזל בסכום כזה. שנית, המאסה מן הסתם מורידה את העלויות. שלישית, המדינה היא לקוח בטוח מבחינת התשלום. ורביעית, יש בכך יוקרה.

בכובענו כמשלמי מיסים, עלינו לברך מן הסתם את הנהלת בתי המשפט על חסכון כספי הציבור. אך בכובענו כצרכנים, אנו מן הסתם משלמים כאמור את מחירן של ההנחות והדרישות. ואילו בכובענו כאזרחים, נוצרת תחושה אי נוחות קשה לנוכח התנאים הדורסניים של המכרז, שאם היו ננקטים בידי גורם פרטי כלשהו - היה גורמים לקול זעקה ואולי אפילו להליכים משפטיים בגין קרטל.