תדמית הגבר בעיני יוצאי בריה"מ לשעבר: שוביניסט, עקשן ואלים

סטודנטים יוצאי מדינות חבר העמים רואים ביחסי מין אקט גופני, ביולוגי, וצורך קיומי, שאינו מלווה או קשור ברגש אינטימי או אהבה. הם רואים באישה אובייקט מיני שתפקידה לספק את צורכי הגבר.

כך עולה ממחקר חדש, שבדק עמדות סטודנטים כלפי מין ועבירות מין בקרב סטודנטים ישראלים ואוקראינים, שערכו דר' טליה אתגר ודר' משה שרר, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, ומתפרסם ברבעון לעבודה סוציאלית "חברה ורווחה", שבהוצאת משרד הרווחה ולנ"י.

המחקר ניסה לבדוק את הנורמות, העמדות והערכים החברתיים באשר למין ולעבירות מין בקרב סטודנטים מישראל ומרוסיה, נוכח המעורבות הגבוהה יחסית של בני נוער ומבוגרים יוצאי ברית המועצות לשעבר בפשיעה מינית.

המחקר כלל 452 סטודנטים - 257 סטודנטים לעבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וסוציולוגיה מישראל, ילידי הארץ, ו-195 סטודנטים יהודים מרוסיה (זכאי חוק השבות), שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה והשתתפו בסמינרים שארגנה מחלקת הסטודנטים של הסוכנות היהודית.

הבדלים בין ישראלים ותיקים ליוצאי בריה"מ

בכל התחומים של אחריות לעבירות מין ואונס וכן ביחס למין ואינטימיות, נתגלו פערים והבדלים גדולים בין הישראלים ליוצאי ברה"מ לשעבר. הישראלים גילו עמדות מוסריות יותר, המבטאות שוויוניות בין המינים, קשר בין יחסי מין לאינטימיות ולרגש והטילו את האחריות לעבירות מין על התוקף. בעיני יוצאי ברה"מ לשעבר תדמית הגבר היא שובניסטית והגבר צריך להיות עקשן ואלים.

הממסד אשם

מהמחקר עולה, כי יוצאי ברה"מ לשעבר נוטים יותר מהישראלים להטיל את האחריות לאונס על גורמים אחרים מלבד התוקף. הם מעבירים את האחריות לביצוע עבירות מין על המוסדות, תוך הסרת אחריות מהעבריין והעברת נטל האשמה על הממסד. לעומת זאת, הישראלים נוטים יותר לקבל אחריות אישית ופחות להאשים אחרים.

החוקרים סבורים, כי העברת האחריות לאונס לפתחו של הממסד אצל יוצאי ברה"מ לשעבר נובעת מכך שאין הם רואים באונס עבירה אלא התנהגות מקובלת למדי. לדבריהם, מאז ומתמיד היה קיים טאבו בברה"מ לשעבר מלדבר על אלימות מינית והייתה קיימת נטייה להאשים את הנשים בכלל ב"חוליים רבים" של המצב החברתי (גירושין, זנות, הקטנת קצב הילודה ועוד) ואת האישה בפרט (הקורבן) בגרימת העבירות כלפיה.

ממחקרם של אתגר ושרר עולה, כי בנות 15-17 מועדות הרבה יותר מבנות אחרות לאונס קבוצתי, כולל אונס בידי חבריהן. לעיתים נערות נותנות יד לאונס חברותיהן כנקמה או מתוך מחשבה שאונס כזה הוא חלק מחיי חבורות הנוער. ישנם מקרים רבים של מעשי אונס ברוטליים, ומרבית הקורבנות אינן מתלוננות מחשש לנקמה או מבושה, חוסר אמון במערכות ועוד.

עוד עולה, כי הישראלים יותר מאשר האוקראינים הכירו בקיום קטינים הפוגעים מינית. לדעת החוקרים ממצא זה מלמד על הקשר בין התפיסה החברתית של קיום בעיה לבין תפיסת חומרתה. "מכיוון שבברה"מ לשעבר ישנה נטייה לראות באונס תופעה פחות חמורה, יש לשער שנטייה זו תוביל להבדלים בין הישראלים ליוצאי ברה"מ לשעבר בהכרת התופעה", סבורים החוקרים.

משנה חשיבות לאינטימיות

הממצאים באשר לאינטימיות ביחסי המין מלמדים כי הישראלים נוטים לייחס משנה חשיבות לממד האינטימי שבקיום יחסי מין, ואילו יוצאי ברה"מ לשעבר נוטים לראות ביחסי מין אקט גופני ביולוגי. הנשים נוטות להדגיש את הממד האינטימי ביחסי המין, בעוד שגברים מייחסים פחות חשיבות להיבט הנפשי ונוטים להדגים את ההיבטים הפיזיולוגיים.

מהמחקר עולה עוד, כי נשים, אף יוצאות ברה"מ לשעבר, גילו עמדות מוסריות יותר מאשר הגברים. נשים נוטות יותר מגברים להאשים את הפרט התוקף ואינן מוכנות לקבל את אחריות הממסד או החברה לתופעת הפגיעות המיניות. נראה כי הנשים עומדות על כך שהאחריות האישית מוטלת על התוקף, משום שהן מי שצפויות להיפגע מינית.

נמצא עוד, כי קיימת אינטראקציה בין מוצא למגדר בגורם מעמד הגבר. לדברי החוקרים ממצא זה מלמד על העמדות הנוקשות של הנערים והגברים יוצאי ברה"מ לשעבר כלפי האישה. בני הנוער ממדינות אלה מייחסים לגברים תכונות של כוח, יכולת השתכרות, אינטליגנציה ולנשים תכונות של חביבות, יופי, אינטליגנציה ורכות. משתתפי המחקר הוסיפו שהאישה משלימה את הגבר בתכונות שונות. "ממצאים אלה מלמדים כי בני הנוער ממשיכים לאחוז בדעות מסורתיות ביחס לתפקיד הגברים והנשים ולמעמדם, ומקבל חיזוק באורח החיים במדינות חבר העמים, בהן הנשים הופלו לרעה בחיי החברה והכלכלה", סבורים החוקרים.

לדברי דר' אתגר ושרר למרות שהמחקר כלל סטודנטים מרוסיה בלבד, יש לו מאפיינים משותפים לכלל יוצאי ברה"מ לשעבר, שכן "האופי החברתי", שאפיין את המשטר הסובייטי, הקיף את כל מדינות חבר העמים וערכים בסיסיים מסוימים ממערכת זו משותפים לכל מי שחי שם. ממצאים אלה גם תואמים ממצאי מחקרים שמצאו כי במשטר הסובייטי תפיסת האחריות האישית שונה מזו המקובלת בתרבות המערבית.

עם זאת, סבורים החוקרים, כי ניתן לשער שעם החשיפה הגדלה והולכת של תושבי ברה"מ לשעבר לתפיסות מערביות, ישתנו תפיסותיהם באשר למין ולעבירות מין לכיוון אלה המקובלות בחברה המערבית, אולם תהליך זה עשוי להימשך שנים.

לדברי אתגר ושרר, בעזרת ממצאי המחקר ניתן להסביר באופן חלקי את העובדה שיוצאי ברה"מ לשעבר מעורבים יותר בעבירות מין, שעל-פי נתוני המשטרה, נמצאים במגמת עליה ומאופיינים בביצועים בקבוצות. מכאן סבורים החוקרים יש לתת את הדעת לנושא ולהפעיל תוכניות מניעה וטיפול מיד עם העלייה לארץ.