העליון: דיבידנד למס - כמו בדיני החברות

יש לקבוע במידת האפשר שדיבידנד לעניין המס שיחול עליו הוא דיבידנד כהגדרתו בחוק החברות. רק במקרים של התנהגות בלתי נאותה מצד בעלי המניות, תישמר ההבחנה בין שני המישורים לצורך המנגנונים הנמצאים בידי הנושים ורשויות המס. כך קובע (יום ב', 10.9.12) בית המשפט העליון בפסיקה עקרונית ותקדימית.

השופט סלים ג'ובראן אומר, כי עד כה הייתה פסיקה סותרת של בתי המשפט המחוזיים שאלת היחס בין הרווח לצורך חלוקת דיבידנד בדיני החברות, ובין הגדרת דיבידנד לצורך דיני המס. השאלה רלוונטית במיוחד, הוא מציין, בנוגע לחלוקת דיבידנד מתוך רווחי שערוך שנוצרו בהתאם לתקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS). הוא פוסק: "יש לשאוף להאחדה של מערכות הדינים ככל הניתן מבחינה מהותית, תוך שימור ההבחנה ביניהם בכל הנוגע למנגנונים העומדים בידי הנושים ובידי רשויות המס במקרים של התנהלות לא תקינה של בעל המניות".

לדברי ג'ובראן, "פרשנות המאפשרת חלוקת דיבידנדים על סמך שיערוך נכסים הוניים (בין אם נכסי מקרקעין, בין אם מוניטין ובין אם כל נכס אחר), משמע, חלוקה על בסיס רווחים חשבונאיים, עלולה להוביל, במישור דיני החברות, לפגיעה בנושים ובמישור דיני המס לפגיעה בגביית המס ובאינטרס הציבורי".

ג'ובראן מוסיף: "הפרשנות לפיה אין מדובר בהכנסה לצורך מס בעת חלוקת דיבידנד, וכי יש לדחות את מועד המיסוי עד למימוש הרווח, מובילה לתוצאה אבסורדית, שבמסגרתה למעשה מממשים הנישומים את הרווח מעליית ערך הנכס מבלי ליצור אירוע מס ומבלי לממש את הנכס בפועל. יתר על כן, פרשנות זו פותחת פתח לשימוש בדיני המס על-מנת לדלל את הון החברה, ועל-ידי כך לעקר את הכללים בדבר מניעת דילול הון הקבועים בחוק החברות מתוכן. זאת, על-ידי שערוך נכסיה וחלוקת הרווח לבעלי המניות ללא מס, בעוד שהמס ייגבה מהון החברה עצמו בעת המימוש. ברי, כי באם תגיע החברה לחדלות פירעון עצם דילול ההון האמור, יוביל הדבר לפגיעה ברשויות המס, כבכלל הנושים של החברה".

בצד המעשי קובע ג'ובראן: "סכום ששולם לבעל מניות במזומן מהחברה כפוף למס, כתלות באופיו. אם מדובר בסכום שחולק מתוך רווח של החברה, אף אם מכל טעם שהוא לא מוסה סכום זה במס חברות, ואף אם הוא חולק שלא כדין, יש למסותו כדיבידנד. אם הסכום שחולק מקורו בהון העצמי של החברה, יש למסותו כרווח הון, בדומה לרכישה חוזרת של מניות".

הדברים כלולים בהחלטתו של ביהמ"ש העליון לדחות את ערעורם של אביעד פרל ומיכאל מילוא על החלטת פקיד שומה ירושלים 1, לפיה עסקה בה מכרו מניות בשנת 1999 הייתה עסקה מלאכותית. השניים מכרו את מניותיהם בחברת סער ביטחון לחברת סער שמירה - שגם בה היו בעלי השליטה - תמורת 11.2 מיליון שקל, אשר שולמו באמצעות קבלת דיבידנד מחברת סער ביטחון - אשר לא מוסה בשל היותו בין חברת-אם לחברת-בת. בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את קביעתו של פקיד השומה ובית המשפט העליון אימץ קביעה זו.

השופטים אסתר חיות ויצחק עמית הצטרפו לדעתו של ג'ובראן וחייבו את פרל ומילוא בהוצאות של 50,000 שקל. את פרל ומילוא ייצג עו"ד יוסף ברק, ואת פקיד השומה - עו"ד יורם הירשברג.