בית המשפט העליון דחה את ערעורם המינהלי של שני ארגוני איכות הסביבה, עמותות 'פורום ציבורי כרמל' ו'אדם טבע ודין', על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אליו עתרו בטענה כי חוזה חכירה של מינהל מקרקעי ישראל עם מועצת פועלי חיפה, הנוגע לנכס מקרקעין בחיפה הכלול ב"תוכנית מתחם אורנים" בעיר - נעשה שלא כדין, מאחר ולא קדם לו הליך של מכרז.
לטענת העותרות, בשנת 1974 נחתם הסכם פיתוח בין המינהל למועצת הפועלים, לפיו התחייבה האחרונה לבנות על המקרקעין צרכניה, מחסנים, מועדון, בית ספר ופנימייה. המינהל, מצידו, התחייב כי לאחר מילוי התחייבויות מועצת הפועלים, ייחתם עימה חוזה ארוך טווח לחכירת המקרקעין.
בפועל, הסכם הפיתוח בוצע בחלקו בלבד, ותוקפו הוארך על-ידי הצדדים מידי פעם עד לשנת 1987, כאשר במשך כל אותה תקופה לא נחתם חוזה החכירה.
בשנת 2000 נחתם בין הצדדים חוזה לחכירת המקרקעין, בלא שקדם לו מכרז. לפי החוזה מטרת החכירה הינה צרכניה, מחסנים, מועדון, בית ספר ופנימייה. הוסכם בין הצדדים כי מימוש של זכויות בנייה נוספות יחויב בתשלום כמקובל. החוזה הינו רטרואקטיבי בחלקו, שכן תקופת החכירה הנקובה בו, תחילתה בשנת 1972 וסופה בשנת 2021.
טענתן העיקרית של העותרות היתה, שחוזה החכירה בטל היות ונחתם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חובת המכרזים ב-1992, ולכן חייב היה המינהל לערוך מכרז לפני חתימת חוזה החכירה, או לקבל החלטה על פטור ממכרז כחוק.
שופטת בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, שלומית וסרקרוג, דחתה את העתירה, בקובעה, בין השאר, שיש לראות את חוזה החכירה כהמשכו הישיר של הסכם הפיתוח ולפיכך, מכוח סעיף 9 לחוק חובת המכרזים, הקובע כי התחייבות כתוצאה מהתקשרות שקדמה לחוק אינה כפופה לחוק.
את עמדתה ביססה השופטת וסרקרוג על הנימוק, שהסכם הפיתוח כולל הוראות, מהן עולה שהמינהל ומועצת פועלי חיפה הביאו בחשבון אפשרות שמועצת הפועלים לא תקיים את התחייבויותיה במלואן, ובכל זאת ייחתם איתה חוזה חכירה. ביסוס נוסף לעמדתה, מצאה השופטת וסרקרוג בכך שמטרות חוזה החכירה זהות למטרות הסכם הפיתוח.
ערעור שהגישו העותרות על פסק הדין נדחה (25.9.03) על-ידי בית המשפט העליון (השופטים תאודור אור, אסתר חיות ומרים נאור).
השופטת אסתר חיות ציינה בהחלטתה, כי "במקרה דנן יש אכן לראות את חוזה החכירה כהמשכו הישיר של הסכם הפיתוח, ובנסיבות אלה חלה הוראת המעבר הקבועה בסעיף 9 לחוק חובת המכרזים... חוזה החכירה משקף את המטרות העומדות בבסיסו של הסכם הפיתוח; תקופת החכירה הנקובה בו מביאה בחשבון את כל אותן עשרות שנים מאז תחילת שנות השבעים, במהלכן הוארך מעת לעת תוקפו של הסכם הפיתוח; בין הצדדים התקיימו יחסים חוזיים נמשכים, מכוח הסכם הפיתוח שהוארך וכן מכוח התנהלותו של המינהל, ששימר, עד לחתימת חוזה החכירה בשנת 2000, את הקשר החוזי בין הצדדים ואף גבה באופן סדיר דמי חכירה מידי ההסתדרות".
לפיכך, נקבע כי "בנסיבות אלה, בדין ראה בית משפט קמא את חוזה החכירה שנחתם כהמשכו של הסכם הפיתוח, ובדין קבע כי לא היה על המינהל לערוך מכרז בטרם כריתתו".
העותרות יוצגו על-ידי עורכי הדין יגאל גולן ואלי בן ארי. המשיבות - מינהל מקרקעי ישראל, ההסתדרות החדשה, וקו-אופ צפון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ - יוצגו על-ידי עורכי הדין ענר הלמן, יאיר אבני ועפר אטיאס.
עת"מ 495/01, עע"מ 8495/02 פורום ציבורי כרמל ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה