"הכלל הוא נוכחות סניגורו של החשוד במסדר הזיהוי והחריג הוא היעדרותו. על עורכי המסדר לעשות כל מאמץ כדי שהסניגור יהיה נוכח במסדר הזיהוי, ועריכת המסדר ללא נוכחותו ומבלי שתהיינה נסיבות חריגות המצדיקות זאת, עשויה להביא להפחתה במשקלה הראייתי של תוצאת מסדר הזיהוי". כך אומר (יום ב', 3.9.12) שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן.
השופט אליקים רובינשטיין מוסיף: "על המשטרה להנחיל זאת לכל עורכי מסדרי זיהוי, כחלק מהכשרתם החקירתית, אין פירוש הדבר שבידי הסניגור מפתח 'כבקשתך' לקיומו או אי קיומו של המסדר; וככל שידע הסניגור דאז על המועד בעליל, ולא כל שכן בענייננו כשהמערער עצמו היה פעיל בעריכת המסדר עצמו, אי נוכחות הסניגור אינה יכולה להוות עילת פסילה למסדר".
גם רמת התיעוד תשפיע
ג'ובראן ממשיך ודן בנסיבות בהן היעדרותו של סניגור ממסדר זיהוי לא תביא לפסילתו ואומר, שקנה המידה המרכזי הוא השאלה האם בשל כך נפגעו זכויותיו של החשוד. זאת, משום ש"נוכחותו של הסניגור במסדר הזיהוי מנגישה עבור החשוד ברגע האמת את זכות ההיוועצות הנתונה לו... זכות ההיוועצות במסגרת מסדר הזיהוי מאפשרת לחשוד לדעת אודות זכויותיו, כגון הזכות לבחור את המקום שבו יעמוד בשורת הניצבים, הזכות להפנות שאלות לעד המזהה וכך הלאה, ובכך מאפשרת את מימושן בזמן אמת".
ג'ובראן מוסיף, כי גם תקינות תיעודו של מסדר הזיהוי תשפיע על שאלת קבילותו למרות היעדר הסניגור. "ככל שיימצא כי עורכי המסדר ערכו אותו בהתאם לנוהל המקובל, וככל שקיים תיעוד מקיף שלא מותיר מקום לתהיות בדבר תקינותו, הרי שיש בכך כדי לתמוך במתן משקל מלא לראיית הזיהוי גם אם סניגורו של החשוד לא נכח בו. מנגד, ככל שניתן להצביע על פגמים במהלך מסדר הזיהוי או שהתיעוד אינו שלם ומקוטע, הרי שהשפעת היעדרותו של הסניגור על ההפחתה ממשקל הראייה תגבר, זאת במנותק מהפגיעה העצמאית האפשרית במשקל הראייה בשל הפגמים שנפלו בתיעוד", הוא אומר.
לדברי ג'ובראן, יש להביא בחשבון גם מדוע נעדר הסניגור ממסדר הזיהוי: האם משום שהמשטרה לא הודיעה לו על קיומו או לא הייתה מוכנה ללכת לקראתו בצורה סבירה, האם משום ששכח או האם משום שבחר שלא להתייצב. "יש בגישה זו כדי לעודד סניגורים להיות נוכחים במסדר הזיהוי לא רק מהטעם שהיעדרותם אינה מועילה, אלא גם מהטעם שהיא עלולה אף להזיק לחשוד. זאת, משהיעדרותו של הסניגור ממסדר הזיהוי משמעה היעדרותו של הגורם המפקח המתאים ביותר שכל תכלית נוכחותו בו היא להקפיד על תקינותו ועל זכויות החשוד-מרשו", מסביר ג'ובראן.
תוצאות מעשיו של הסניגור
הדברים כלולים בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של מוחמד דיבה על הרשעתו ברצח יאסר עוראבי, שהיה המפקח על אחיו של דיבה בחברת החשמל המזרח-ירושלמית ואשר הסתכסך עימו. סניגורו של דיבה, עו"ד שלמה לקר, העלה טענות נגד תקינות מסדר הזיהוי בו זוכה מרשו, שכן המסדר נערך בהיעדרו, אך ג'ובראן דוחה טענות אלו, שכן לקר לא התייצב למסדר שתואם עימו, והמסדר נוהל בצורה תקינה לחלוטין. הוא אומר:
"אילו היה שומר הסניגור על קשר עם עורכי המסדר ומקפיד להעמיד כחלופה מבעוד מועד עורך דין אחר ממשרדו ככל שיומנו באותו יום אינו צפוי, הרי שעורכי המסדר לא היו נאלצים לעורכו שלא בנוכחותו. הסניגור במקרה דנן אינו יכול לטעון נגד התוצאה שמעשיו הולידו. הנסיבות הצריכו שהמסדר ייקבע לאותו יום בשל העובדה שמעצרו של המערער היה לקראת סופו. הסניגור הסכים טנטטיבית למועד האמור ויצר את הרושם אצל עורכי המסדר כי ניתן עתה להתחיל בפעולות ההכנה לקראת עריכתו, על כל המשתמע מכך, כולל הזמנת העדים המזהים ואיתור ניצבים בעלי חזות דומה לזו של המערער. לאחר כל ההכנות האלה, הסניגור לא טרח לעדכן את עורכי המסדר בדבר הקושי שלו להתייצב בזמן שהוסכם ונמנע מלענות לשיחותיהם. אף עורך הדין החלופי ממשרדו של הסניגור התעכב באורח בלתי סביר". את המדינה ייצגה עו"ד יעל כץ-לולב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה