ש"ד: הקלות במבני הציבור - בסיועו של מסר

"התרעתי בפני היזמים שלמרות שהם כביכול בונים על-פי תקנות שבס, הרי שבפועל הם עושים כל עבירה פלילית ועושים צחוק מתקנות שבס. התריתי בפניהם שהם בונים דירות שהן לגמרי בלתי חוקיות לפי התב"ע". כך אומר (יום א', 2.9.12) עד המדינה ש"ד בהמשך עדותו במשפט הולילנד. הוא הסביר, כי אומנם תקנות שבס איפשרו להוסיף דירות - אך אלו שנבנו בפרויקט הולילנד היו גדולות בהרבה מאלו שאישרו התקנות, שנועדו לבניית דירות קטנות.

לדברי ש"ד, לאחר התרעתו בסוף 2003 היזמים "נכנסו להלם, כי הם לא שמו לב שהם עד כדי כך חרגו בבנייה מכל האישורים, וחיפשו דרך איך אפשר יהיה להמשיך את הבנייה, כי היה ברור שבלי תיקון לתב"ע - הבנייה תיעצר". לאור זאת ביקשו היזמים לשנות את ייעודם של חלק מהמגרשים בפרויקט ממלונאות לדיור, ותכננו את הכפלת הפרויקט למרות שטרם קיבלו אישור לכך. לדבריו, מי שהיה שואל את השאלות הנכונות, היה תוהה כיצד הבניין הקטן ביותר בפרויקט הוא בן 6,000 מ"ר, בעוד זכויות הבנייה המקוריות היו 3,000 מ"ר בלבד.

בהמשך עדותו התייחס ש"ד בפירוט למהלכים שנעשו במטרה להגדיל את אחוזי הבנייה בפרויקט, כדי להתאים את התוכניות לצרכיהם של היזמים, בעיקר לשם עמידה בתנאי הבסיסי לפיו היקף הבנייה בחלקו המערבי של הפרויקט חייב להיות זהה לחלקו המזרחי (שכבר נבנה). לטענת ש"ד, התאמות אלו אושרו לאחר תשלומי שוחד לאישי ציבור בעיריית ירושלים ובראשם אורי לופוליאנסקי ואורי שטרית.

ש"ד התייחס גם לדרישות להקמת מבני ציבור במתחם - בעיקר בתי כנסת וגני ילדים, שאמורים היו להיבנות בבניין אחד שיוקם על השטח שיפונה עם העברת דגם ירושלים בימי בית שני למוזיאון ישראל. ואולם, בעוד על-פי התב"ע המקורית אמורים היו היזמים להקים את הבניין, הסכימה עיריית ירושלים לאחר מכן להקים אותו על חשבונה. לדברי ש"ד, הסכמה על כך הושגה בינו לבין יהושע פולק, שהיה יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, ואלי שמחיוף, שהיה חבר בוועדה. בפועל לא הוקם המבנה עד היום.

במקור, אמר ש"ד, נדרשו היזמים לבנות 11 כיתות של גני ילדים, ארבעה מעונות יום ובית ספר יסודי ובו 24 כיתות. בסופו של דבר סוכם על שמונה גני ילדים, שני מעונות יום וויתור על הקמת בית הספר - וכל זאת לאחר מגעיו עם מהנדס העיר דאז, אורי שטרית. עוד סוכם, כי מגרש הספורט של בית הספר ייבנה על גג החניון. מאוחר יותר אף סוכם, כי העירייה תממן את בניית גני הילדים, בית הספר ומגרש הספורט, ובתי הכנסת ייבנו לא על שטחים שבבעלות היזמים אלא אחד מהם על שטח שקיבלה העירייה ושני האחרים - מעל גני הילדים. "כלומר: לשביעות רצונכם המלאה", אמר השופט דוד רוזן. ש"ד השיב בחיוב.

המדינה הציגה מכתב ששלח ש"ד לעו"ד אורי מסר, מקורבו ושותפו של ראש העירייה דאז, אהוד אולמרט. לדבריו, כאשר החל להעביר את התשלומים לשטרית לבקשתו של אולמרט, הבטיח לו האחרון שיוכל לפנות למסר בכל בעיה שתתעורר. הוא פנה למסר כדי שיסייע מול אולמרט בהסדרת נושא מבני הציבור, שכן לטעמו דרישותיו של שטרית היו מוגזמות. בשנת 2003, הוסיף, סיכמה איתו שולה זקן שמסר יהיה איש הקשר בינו לבין אולמרט וזקן. "מסר אמר שהכל יוסדר והכל יהיה לפי בקשתנו", העיד. ש"ד הסביר, כי פנה תחילה למסר, "כי יש לי פתיל מאוד קצר ופחדתי שאם אני אפנה באותו מועד לשטרית, יהיה פיצוץ".

רוזן שאל האם מסר יהיה עד תביעה, והתובעת עו"ד אתי בן-דור השיבה בשלילה בציינה שמסר שמר על זכות השתיקה בחקירתו במשטרה. "אז הוא יהיה עד הגנה", העיר רוזן בחיוך. לדברי ש"ד, כאשר התגלו בעיות בהעברת הדגם למוזיאון ישראל, "ביקש ממני הלל צ'רני לדבר עם שטרית ולהגיד לו שהוא מקבל מספיק כסף כדי לעזור, ועשיתי את זה".