איגוד לשכות המסחר עתר לבג"צ נגד משרד התעשיה והמסחר ומכון התקנים

איגוד לשכות המסחר עתר לבית המשפט העליון (24.9.01) נגד משרד המסחר והתעשיה ונגד מכון התקנים. בעתירה מבקש האיגוד מבית המשפט העליון להתערב כנגד מדיניות משרד התעשיה והמסחר, אשר לדעת האיגוד מפלה בין מוצרים מייצור מקומי, לבין מוצרים מיובאים, ויוצרת מונופוליזם של מכון התקנים בתחום בדיקות ההתאמה לתקן של מוצרי יבוא.

בעתירה טוען איגוד לשכות המסחר, כי משרד התמ"ס מתעלם בשנים האחרונות מחוק התקנים, פקודת הייצוא והייבוא, ומהחלטות הממשלה, אשר מחייבות אותו לפעול להסרת חסמי ייבוא קיימים, לעידוד יבוא סחורות, לאימוץ תקינה בינלאומית, למניעת רמת מחירים גבוהה בשל תקינה ישראלית ייחודית, ולהגברת התחרות במשק. כל זאת, תוך פגיעה בעיקרון השוויון ובעיקרון חופש העיסוק של היבואנים והמעבדות בישראל.

האיגוד מבקש מבית המשפט שיוציא צו על-תנאי שיחייב את שרת התעשיה והמסחר, דליה איציק, להסביר מדוע אינה מתקנת בתוקף סמכותה את צו היבוא החופשי, בהתאם לחוק התקנים ולהחלטת הממשלה מאוגוסט 2000. האיגוד מבקש שיוצא צו, שיחייב מתן תקן על-ידי מעבדות מוסמכות ומאושרות נוספות, ולא רק על-ידי מכון התקנים.

בנוסף מתבקשת השרה להסביר, מדוע לא יתוקן הצו כך שמוצרים מיובאים יצטרכו לעמוד בתקן זהה לתקן של המוצרים המקומיים.

נשיא איגוד לשכות המסחר, דני גילרמן, אמר כי לפני כעשור הופעלה מדיניות ממשלתית לחשיפת המשק לתחרות ופתיחתו ליבוא. במסגרת התהליך בוטלו מגבלות אדמיניסטרטיביות על היבוא והפחתה הדרגתית שיעורי המכס. "תהליך חשיפת המשק זכה להצלחה רבה. המשק הפך תחרותי יותר והצרכן נהנה מהוזלת מחירי המוצרים. החסמים האחרונים ביבוא, המונעים את הגברת התחרות במשק הם מדיניות התקינה הנוכחית, ומכון התקנים", אמר גילרמן.

משטר התקינה הנוכחי מפלה בין מוצרים מייצור מקומי, לבין מוצרים מיובאים, ומתקיים משטר בדיקות סלקטיבי. החובה להיבדק בדיקות התאמה לתקנים רשמיים, חלה אך ורק על מוצרי ייבוא בטרם יצאו מהנמלים. מוצרים מקומיים אינם מחויבים לרוב לעבור בדיקות כאלו. היצרנים אפילו אינם נדרשים להציג תצהיר לגבי התאמת המוצר לתקן.

האיגוד מוסיף בעתירתו: "במצב הקיים, מכון התקנים הוא הקובע את התקן הישראל, הוא המחליט מהם נוהלי בדיקת ההתאמה לתקן של מוצרי היבוא, וקובע באישר שר התמ"ס את התעריפים שישולמו עבור הבדיקות, קובע את מספר שעות העבודה עבור כל בדיקה ואת המחיר שישולם עבוד הבדיקה".

האיגוד מוסיף כי מספרן הרב של הבדיקות, שחלקן כלל אינו נחוץ, מגדיל את העלויות בהם נושאים הצרכנים ומתבצע למרות שמוצרי היבוא נבדקים כבר במדינות ייצורן על-ידי גופים מוכרים וידועים, ובידי היבואן מצויים מסמכים ותעודות מגופים אלה בדבר עמידתם בתקנים מוכרים מחו"ל.

האיגוד מבקש מבית המשפט העליון שיורה לשרת התעשיה והמסחר לבצע את החלטת הממשלה מאוגוסט 2000, ולהפחית באופן משמעותי את החובה לבצע בדיקות תקן ביבוא, בהתאם להחלטת הממשלה מאוגוסט 2000. במקומן תידרש הצהרה עצמית של היבואן, בדבר עמידת המוצר המיובא בדרישות התקן הרשמי ו/או בצירוף תעודות מוכרות על התאמת המוצר לתקן הרשמי.

האיגוד מציין בעתירה, כי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות משנת 1997 נקבע, בין היתר, כי בין תפקידי הרשות להסמיך מעבדות נוספות. בישראל אכן פועלות מספר מעבדות שהוסמכו לפי החוק. "מכון התקנים לעומת זאת, כלל לא הוסמך על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, למעט מעבדות הכיול במכון. כלומר, אין פיקוח של הרשות להסמכת מעבדות על מעבדות המכון, על כשירותן לבצע בדיקות ההתאמה לתקן, ועל האופן בו הן מבצעות הבדיקות", טוען האיגוד.

האיגוד טוען, כי משרד התמ"ס נותן ידו למצב בו מתקיימת פגיעה בעיקרון השיוויון ובעיקרון חופש העיסוק של היבואנים והמעבדות בישראל. "בעוד שחוק התקנים קובע הסדר המונע מונופולין, שלפיו כל מעבדה מאושרת יכולה לבצע בדיקות התאמה לתקן, קבע שר התעשיה והמסחר בצו יבוא חופשי הסדר מונופוליסטי לפיו בדיקות אלו נעשות אך ורק בידי מכון התקנים. בעוד שחוק התקנים רואה את היבוא ואת הייצור המקומי כזהים לעניין בדיקות התקינה, מופלים היבואנים לרעה לעומת היצרנים המקומיים במשטר הבדיקות המופעל רק כלפיהם ובעלויות הבדיקות, מהן פטורים יצרנים מקומיים. הוראות אלו מהוות פגיעה קשה בעיקרון השיוויון, ובזכותם לחופש העיסוק והפרנסה של מעבדות מאושרות ומוסמכות של היבואנים. יתר על כן, פגיעה בעקרונות אלה, נעשית בניגוד לחוק", טוען האיגוד.

מבדיקות שערך איגוד לשכות המסחר עולה, כי 2000 נאמד שווי הסחורות המיובאות החייבות בבדיקת תקן בכ-12.3 מיליארד דולר, המהווים כ-%34.5 מסך ערך ייבוא הסחורות לישראל. ללא יהלומים ודלק, משקל היבוא החייב בתקינה, הגיע לכדי %48 מסך ערך הייבוא. מתוך סך היבוא החייב בתקינה, שווי הסחורות החייבות באישור מכון התקנים נאמד בשנת 2000 בכ-5.7 מיליארד דולר, המהווים כ-%22 מהיקף ייבוא הסחורות בשנת 2000. (הבדיקה אינה כוללת מטוסים, אוניות ודלק).

על-פי בדיקת איגוד לשכות המסחר, הכנסות מכון התקנים מבדיקות יבוא שקולות למכס או היטל בשיעור של %0.6 מערך הסחורות החייבות בתקן, ואילו עלויות התקינה ביבוא ומניעת התחרות גורמות לייקור מדד המחירים לצרכן בשיעור שנתי משוער של כ-%0.5.