ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה בשנת 2011 ב-73.4 מיליארד שקלים, המהווים 8.4% מהתוצר המקומי הגולמי. מדובר בעלייה של 5.8% בהמשך לעלייה של 5.6% בשנת 2010 ו-2.8% בשנת 2009 - כך מפרסמת היום (יום ג', 28.8.12) הלמ"ס.
בשנת 2011 משקי הבית מימנו כ-22% מההוצאה הלאומית לחינוך, בדומה ל-2010. זאת לאחר שבין 2010-2007 עלה חלקו של הממשלה, הרשויות והמלכ"רים מ-77% לכ-80%.
ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-3.8% בהמשך לעלייה של 3.6% בשנים 2010 וכחצי אחוז בשנת 2009.
ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים (מהחינוך הקדם-יסודי עד להשכלה הגבוהה) הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים ולספרי לימוד וכד', וכן הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד (השקעות בנכסים קבועים).
ההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך - ממשיכה לעלות
ההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך עלתה בשנת 2011 ב-7.5%, לאחר עלייה של 7.1% בשנת 2010. ההשקעות בנכסים קבועים, עלו (במחירים קבועים) בכ-2% בשנת 2011 לאחר עלייה של 4%, 17% ו-6% בשנים 2009,2010 ו-2008 בהתאמה. העליות בהשקעות ב-4 השנים האחרונות משקפות בעיקר עליות בהשקעות בנכסים קבועים של הרשויות המקומיות
בשנת 2011 רוב שירותי החינוך (87%) סופקו לאוכלוסיה במוסדות חינוך של הממשלה, הרשויות המקומיות ומלכ"רים ממשלתיים (במוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שרוב מימונם מהממשלה כגון: האוניברסיטאות, רשת "אורט", רשת "עמל").
ערך השירותים שניתנו על-ידי מוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שעיקר מימונם ממקורות פרטיים, היה בשנת 2011 - 4% מההוצאה הלאומית לחינוך.
חלקם של שירותי החינוך שסופקו על בסיס עסקי, כגון: שירותים בגני ילדים, שיעורים פרטיים (כולל שיעורי השלמה לתלמידי בתי ספר), קורסים למבוגרים, ספרי לימוד וכו' הסתכם ב-9%.
בשנת 2011, 72.5% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים (ללא הסקטור העסקי) היו על הוצאות עבודה, 19.4% היו הוצאות על קניות של סחורות ושירותים ו-8.1% היו הוצאות תחשיביות על בלאי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה