ערכם לא יסולא בפז
"ערכם ההיסטורי, התרבותי והחברתי של צילומי העיתונות ושל הצילומים התיעודיים לא יסולא בפז, והוא מצדיק מתן תמריץ ליוצריהם. הצורך לעודד ביטויים תיעודיים אינו נופל מהצורך לעודד ביטויים מבוימים. הוא עולה עליו. צילומי עיתונות ידועים הפכו חלק מן התרבות העולמית. הם מעצבים תודעה חברתית והם משפיעים תכופות על תפיסות הציבור בכלל ועל תהליכים פוליטיים בפרט"
האמן אליעזר ויסהוף הפר את זכויות היוצרים של הצלם אמיר ויינברג בתמונתו של יצחק רבין, בה השתמש לעיצוב מדליה של סדרת חתני פרס נובל שהנפיקה המטבעה הממלכתית של נורבגיה. כך קובע (יום ג', 28.8.12) בית המשפט העליון. ויסהוף השתמש בתמונה זו לבקשתה של לאה רבין וקיבל 1,500 דולר תמורת העיצוב.
מדובר בתמונה שצולמה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשנת 1991. תביעתו של ויינברג התקבלה בידי בית משפט השלום בתל אביב, ההחלטה נהפכה בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב והושבה על-כנה בידי המשנה לנשיא בדימוס, אליעזר ריבלין, והשופטים אליקים רובינשטיין וחנן מלצר.
ברמה העקרונית קובע ריבלין: "יותר משיש בו בצילום מן המצולם - יש בו מן המצלם - המשקיע, תכופות, בצילום מרוחו, מטעמו ומכישוריו; המשקיע בתצלום את חושיו ואת נקודת המבט הייחודית שלו על המציאות. התצלום משקף את המציאות כפי שהיא נראית בעיני רוחו של המצלם ולא רק כפי שהיא נתפסת בעין המצלמה. רגע אחד של צילום אוצר בתוכו לעתים יותר מעולם שלם, תמונה אחת - הכל יודעים - שווה יותר מאלף מילים. ההתרחשות אינה נושאת עימה 'זכויות' ליוצר כל הארץ אך האספקלריה בה נתפשת המציאות - יוצרת את זכויות היוצרים".
בנוגע לתמונה הנדונה, הוא אומר: "בחירת התזמון הנכון, בחירת זווית ראשו של רבין והבעת פניו בעת הצילום, בחירת המרחב הווירטואלי בנושא הצילום, בחירת הרקע והמרחק, בחירת העדשה והמצלמה הנכונה וטכניקת הצילום הם בגדר יסודות מקוריים ויצירתיים הראויים להגנה. רכיבים אלה מקורם הן בהשקעה מצד הצלם הן בכישרונו, ניסיונו ומיומנותו. הם דרשו עיצוב של הצילום (מבחינת המרחק מרבין ומיקומו בתוך גבולות התמונה) וטביעת עין שאפשרה למבקש לקלוט את הזווית הנכונה ואת ההבעה המיוחדת של המצולם ברגע הנכון. ואם לא די בכך כדי ללמד על ייחודיות התמונה - הוסיפו לכך את העובדה שתמונה זו נבחרה בידי אלמנתו מבין מאות ואולי אלפי תצלומים של רבין. הייתה זו תמונה שונה, הייתה זו תמונה מיוחדת, הייתה זו תמונה נבחרת - הנבחרת".
תמונת המעידה של רובינשטיין
ריבלין מדגיש את הצורך להעניק זכויות יוצרים גם לצילומי עיתונות: "ערכם ההיסטורי, התרבותי והחברתי של צילומי העיתונות ושל הצילומים התיעודיים לא יסולא בפז, והוא מצדיק מתן תמריץ ליוצריהם. הצורך לעודד ביטויים תיעודיים אינו נופל מהצורך לעודד ביטויים מבוימים. הוא עולה עליו. צילומי עיתונות ידועים הפכו חלק מן התרבות העולמית. הם מעצבים תודעה חברתית והם משפיעים תכופות על תפיסות הציבור בכלל ועל תהליכים פוליטיים בפרט". לדבריו, יש מקום להעניק הגנה זו גם כאשר מדובר בתמונותיהם של מי שכבר הלכו לעולמם, בדומה להגנה שיש להעניק על צילומיהם של אירועים היסטוריים חד-פעמיים.
רובינשטיין הוסיף: "בלי להשוות ולהשתוות כל עיקר לצילומים ההיסטוריים שנזכרו, בלשכתי בבית המשפט תלויה תמונה שבה, בימי המשא-ומתן לשלום עם ירדן, צולמתי באחד האירועים בוושינגטון כאשר כמעט מעדתי על חבל תוחם, אלא שהמלך חוסין תפס בזרועי ומנע את המעידה, והצלם 'תפס את הרגע' של 'המעידה הנמנעת'; בתמונה נראה גם ראש הממשלה יצחק רבין. האם תמונה אקראית זו אינה זכאית להגנה? אתמהה".
ברוב דעותיהם של ריבלין ומלצר חויב ויסהוף בתשלום הסכום שנקבע בבית משפט השלום (רובינשטיין סבר שיש להפחיתו). כמו-כן חויב ויסהוף בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. ויינברג יוצג בידי עוה"ד עומרי ארז ותומר נייביץ, ואת ויסהוף ייצגו עוה"ד מישל קיינס ומוטי קהתי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה