בית המשפט העליון אישר (יום א', 26.8.12) את החלטות מינהל מקרקעי ישראל בנוגע להקצאת קרקעות למיזמים של אנרגיה סולארית בפטור ממכרז. השופטים עוזי פוגלמן (שכתב את ההחלטה), אליקים רובינשטיין ויצחק עמית דחו שתי עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטות אלו.
מדובר בעיקר בהחלטה 1254 מינואר השנה, העוסקת בהקצאת קרקעות ביישובים חקלאיים לשם הקמת מתקנים סולאריים, וכוללת גם הוראות מעבר ביחס לעסקות שהתגבשו על-רקע ההסדרים הקודמים. הסעיפים העיקריים של החלטה זו קובעים:
* תקופת החכירה תהיה חופפת לתקופת הרישיון שניתן להפעלת המיזם הסולארי (ולא 49 שנים כמו בהסדר הקודם).
* ישולמו למינהל דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע ללא הנחות אזור (בעוד שבהחלטות הקודמות נקבע שיינתנו הנחות איזור.
* ערך הקרקע ייקבע לפי תוצאות מכרזים תוך התאמות שייערכו על-ידי השמאי הממשלתי (ולא לפי שומה פרטנית כמו בהסדר הקודם).
* השטח המרבי לפרויקט ביישוב בודד יהיה עד 250 דונם. ביישובים בתת-אכלוס יחושב השטח המרבי באופן יחסי לשיעור האכלוס.
חברת מגור החזקות, המקימה מתקנים סולאריים על גגות, טענה שהחלטה זו עומדת בסתירה למדיניות הממשלה, לפיה הקצאת קרקע למיזמים סולאריים תיעשה במכרז, ויש בה משום שינוי תנאי תחרות שלא כדין ביחס למתחרות עסקיות בתחום ייצור החשמל הסולארי. האגודה לצדק חלוקתי טענה, כי הוראות המעבר הכלולות בהחלטה קובעות הסדר מיטיב עם היישובים והיזמים בתנאים שאינם מצויים בהסדר הישן או בהסדר החדש, תוך הענקת הטבות ופטורים מופלגים ליישובים החקלאיים על חשבון הקופה הציבורית.
פוגלמן אומר, כי הנקודה המכרעת היא השאלה האם החלטה 1254 היטיבה עם היישובים החקלאיים ביחס להחלטות קודמות. מאחר שהתשובה היא שלילית, והחלטה זו - כולל הוראות המעבר - אף מצמצמת את ההטבות, הרי שדינן של העתירות להידחות. "לאחר שבחנתי את הוראות המעבר לגופן, מצאתי כי אין עילה להתערב בהן, שכן מדובר באיזון שאינו חורג ממתחם הסבירות בין אינטרס ההסתמכות הלגיטימי של הפרטים על המדיניות הקודמת, לבין האינטרס הציבורי שהביא את הרשות לשנות את מדיניותה, ובגדרו נשקלו גם שיקולים של צדק חלוקתי", קובע פוגלמן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה