משרד הביטחון התעלם מגלגול עבודות במכרז

משרד הביטחון העלים עין מ"נשף מסיכות" במסגרתו הועברה בפועל זכייה בעבודות בקו התפר לידי חברה שלא הייתה ראויה לביצוע עבודות אלו. כך קובע (יום ה', 23.8.12) בית המשפט העליון.

בשנת 2002 הייתה חברת רמגיל רשומה בפנקס הקבלנים בסיווג גבוה, שאיפשר לה לבצע עבודות רחבות היקף עבור משרד הביטחון. באותה שנה זכתה החברה במכרז של המשרד לביצוע עבודות בקו התפר, אך חתמה על הסכם עם חברת סוללי קו התפר לפיו תבצע האחרונה את העבודות בפועל ותקבל 98% מהתמורה שישלם משרד הביטחון. רמגיל הסתפקה בשני האחוזים הנותרים.

השופט חנן מלצר אומר: "מן הנתונים שהוצגו לפנינו עולה כי באופן מעשי רמגיל וסיווגה הקבלני הגבוה שימשו מלכתחילה רק כחזית חיצונית לסוללי קו התפר, ומסיבות שאינן ברורות - משרד הביטחון לא מיחה על ההסדר האמור, אף שהיה ער לו, כפי הנראה". הוא מדגיש, כי לסוללי קו התפר לא היה הסיווג הקבלני המתאים, ולפיכך מדובר ב"נשף מסיכות": "הסדר זה נועד באופן הברור ביותר לעקוף את תנאי המכרז, ולאפשר למי שאיננו עומד בתנאי הסף להשתתף במכרז ואף לזכות בו, בתמורה לעמלה שישלם למי שעומד פורמלית בחזית מול עורך המכרז".

הדברים כלולים בדחיית ערעורם של בעלי רמגיל לשעבר, מיכה וורלצמן ושלום לירן, על סירובו של בית המשפט המחוזי בתל אביב להורות לכונס נכסיה של החברה להשיב כספים לקופת הכינוס. לאחר קריסתה של החברה, ניסו וורלצמן ולירן לעשות שימוש באותו "נשף מסיכות", לגבות את כל התשלום ממשרד הביטחון, לא להעביר דבר לסוללי קו התפר ובכך להפחית את חובה של החברה לבנק איגוד. בית המשפט המחוזי פסל התנהלות זו ובית המשפט העליון סמך את ידיו על החלטתו.

וורצמן ולירן, אשר יוצגו בידי עו"ד אלי הלם, חויבו בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. את הכונס ובנק איגוד ייצגו עוה"ד דורית לוי-טילר וליאור הר-צבי, ואת הכנ"ר - עו"ד אסף אבני.