העליון: אסירים מסוכנים לא ישתתפו בשמחות - לל

אסירים לא ייצאו לשמחות משפחתיות בגרעין הפנימי ביותר, כגון ברית מילה לבן וחתונה לאח, אם קיים מידע מודיעיני מוצק המצביע על מסוכנותם. כך קבע (יום ב', 20.8.12) שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, בשני ערעורים נפרדים.

אדם דפס, המרצה עונש מאסר של 11 חודשים, ביקש לצאת לברית המילה של בנו. הוא מסווג כאסיר הרשאי לצאת לחופשות באישור השב"ס, אך למרות זאת בקשתו נדחתה. השב"ס טען, כי "ישנו חומר מודיעיני של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל שמשקלו ניכר, המטה את הכף כנגד היעתרות לבקשת היציאה".

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את ערעורו של דפס באומרו, כי מדובר במידע עדכני וקונקרטי, המצביע על מסוכנותו של דפס. דנציגר דחה את בקשתו של דפס לערער על ההחלטה באומרו: "ההחלטה בבקשת יציאה לחופשה של אסיר הינה כמעט תמיד פרי איזון ספציפי בין השיקולים השונים שנוגעים לאותו אסיר. כפועל יוצא מדובר בהחלטה ששיקול הדעת המוקנה לערכאה המבררת במסגרתה הינו רחב, ובהתאם נטייתו של בית משפט זה במסגרת בקשת רשות ערעור תהיה לכיוון התערבות מינימאלית וזהירה בהחלטות מסוג זה".

אלמוג סלוקי, המרצה עונש של שש שנות מאסר, ביקש לצאת לחתונת אחיו. הוא טען שכבר יצא לחופשה בחודש יוני והדבר מצביע על כך שניתן לאשר את בקשתו, ואילו השב"ס הגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע חומר מודיעיני שעל בסיסו טען, כי נשקפת סכנה לסלוקי ולציבור המשתתף באירוע. המחוזי דחה את בקשתו של סלוקי בציינו, כי מדובר בין היתר במידע על התנהגותו בכלא ובמידע המתייחס לעת האחרונה.

דנציגר דחה גם את בקשת רשות הערעור של סלוקי. הוא אומר: "שיקול הדעת אם לאפשר חופשה לאסיר אם לאו מסור למשיב שלו הידע, הניסיון והיכולת המקצועית להעריך את המסוכנות הנשקפת לאסיר עצמו וכן לציבור שאמור להשתתף באירוע. כידוע, חופשה היא אינה בגדר זכות מוקנית לאסיר אלא פריבילגיה שהענקתה היא פררוגטיבה של המשיב". בית המשפט בוחן רק את התקינות המינהלית של ההחלטה ואינו מחליף את שיקול דעתו של השב"ס, הוסיף דנציגר, והמידע המודיעיני אינו מצדיק התערבות בהחלטת השב"ס.