סוכל ניסיון השתלטות מצד "צייד ירושות"

עדותו של עורך דין אוסטרלי שהוא "צייד ירושות" נתקלה בחשדנות מצד בית המשפט למשפחה, ולא הצליחה להביא את התובע אל הירושה המיוחלת. האפוטרופוס הכללי, המנהל את העיזבון, ציין שמדובר בעיזבון הגדול ביותר שהוא מנהל, כך שמותר להניח שמדובר במיליוני ואולי אף בעשרות מיליוני שקלים.

שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, שפרה גליק, דחתה (1.8.12) בקשה למתן צו ירושה לטובת אדם שטען שהוא קרוב משפחה של מנוחה חשוכת ילדים, לאחר שקבעה, כי הוא הוכיח לא את קרבתו למנוחה. המבקש טען שהוא אחיין של אלמנת בן-אחיה של המנוחה, וכי אין לה קרובים אחרים.

גליק מציינת, כי מדובר במחלוקת עובדתית: האם למנוחה היה אח שנפטר, והאם לאותו אח היה בן שהיה נשוי לדודתו של המבקש. שאלה נוספת ומכרעת היא האם למנוחה לא היו אחים ואחיות נוספים.

לדברי גליק, ההלכה היא שמי שתובע זכות בירושה, אינו יוצא ידי חובתו על-ידי הוכחת קרבתו המשפחתית למוריש, אלא עליו גם להביא ראיות פוזיטיביות שאין יורשים נוספים. התובע הביא לעדות עורך דין אוסטרלי, אותו הגדירה המדינה בצדק כ"צייד ירושות". לדברי גליק, אומנם אין פסול בכך שזה תפקידו של אותו עורך דין, אולם ברגע שבחקירתו הנגדית הודה האיש ששכרו הותנה בהצלחתו והובטחו לו לא פחות מ-40% מכספי הירושה, הוא הפך להיות "עד מעוניין".

לאור זאת אין פלא, כי גליק מצאה שהמגמתיות של אותו עורך דין בלטה מאוד בחקירתו הנגדית, וכי הוא לא הציג אף ראיה פוזיטיבית של ממש. לפיכך נקבע, כי אין לתת אמון בעדותו, וממילא עדותו לא שפכה אור על השאלות העובדתיות העומדות במרכז התיק. די בכך, פסקה גליק, כדי לדחות את התביעה.

גליק הוסיפה עוד טעם לדחיית הבקשה: המבקש לא הוכיח שעמד במבחן "השקידה הסבירה" כדי לוודא שהמנוחה ואחיה היו בנים יחידים להוריהם. לא הוכח שנבדקו מאגרים יהודיים, ארכיונים יהודיים וכלליים, והעדויות על החיפושים הראו מאמץ כללי ולא ממוקד. עוד העירה גליק, כי המבקש לא פרסם מודעות לאיתור קרובים בעיתונים מרכזיים, ובמיוחד בעיתונים יהודיים.