המימון הפרטי: 38% מההוצאה הלאומית לבריאות

ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה בשנת 2011 ב-4% לעומת שנת 2010. ההוצאה לנפש עלתה ב-2%. ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2011 ב-67.4 מיליארד שקל, שהם 7.7% מהתמ"ג. אלו הנתונים העולים מדוח חדש שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ההוצאה לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות, בתי החולים, שירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים; הוצאות על תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומנהל ממשלתי בתחום הבריאות, והשקעה במבנים וציוד במוסדות הבריאות.

השוואה לארצות ה-OECD לשנת 2010 מראה, כי אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.7%) היה נמוך מאשר ב-27 ממדינות ה-OECD, במיוחד מארה"ב (17.6%) ומהולנד (12.0%), ולעומת זאת, היה גבוה מאשר בשש ממדינות ה-OECD האחרות. השיעור הנמוך ביותר היה בטורקיה, במקסיקו ובאסטוניה (כ-6.0%).

בשנים 2010-1995 חציון מדינות OECD של שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג עלה בהדרגה מ-7.5% ל-9.4%. לעומת זאת, בישראל השיעור נשאר כמעט ללא שינוי בשנים אלה.

מההשוואה הבינלאומית עולה עוד, כי בשנת 2010 ההוצאה לבריאות לנפש במונחי כוח קנייה בישראל - 2,046 דולר - דומה להוצאה בסלובקיה ובקוריאה, ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD. בארה"ב הייתה ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר - 8,233 דולר. בקוריאה, בצ'כיה, בהונגריה, בפולין, באסטוניה, בצ'ילה, במקסיקו ובטורקיה הייתה ההוצאה נמוכה מאשר בישראל.

יצוין כי החישוב במונחי כוח קנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות. עם זאת, בהשוואה הבינלאומית לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכדומה. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.

בשנת 2011 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות ורופאי שיניים) מימנו 27% מההוצאה הלאומית לבריאות. 11% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך הכל המימון הפרטי - משקי בית ואחרים היה 38% ב-2011 בדומה לשנת 2010.

ההוצאה לרופאים פרטיים נשארה ללא שינוי

צילום: רופאים פרטיים [צילום: פלאש 90]

המימון הציבורי כולל מימון מתקציב המדינה ומיסים מיועדים. 26% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2011 מומנו מגביית מס בריאות, בדומה לשנת 2010. 35% מומנו מתקציב המדינה ועוד 1% מומנו מתרומות מחו"ל. מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים, ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים. לאחרונה שונה החישוב של מימון ההוצאה לבריאות. בהצגה החדשה כולל המימון תחשיב הוצאות בלאי.

בשנת 2009, מימון בתי"ח על-ידי ממשלה וקופות חולים היווה 29.9% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות, ואילו חלקו של המימון הפרטי בבתי החולים היה 3.8% מסך ההוצאה. המימון הפרטי מכיל בתוכו מימון של משקי בית, מלכ"רים פרטיים ואת המגזר העסקי. הרוב המוחלט של ההוצאה הלאומית לבריאות מומן על-ידי קופות חולים (44.3%) ועל-ידי מימון פרטי (36.5%). המרפאות הציבוריות והרופאים הפרטיים היוו אחוז משמעותי מסך ההוצאה: 37.2%. רוב ההוצאה של המרפאות הציבוריות והרופאים הפרטיים מומנה על-ידי מימון פרטי ועל-ידי קופ"ח. כמו-כן, מימון תרופות, חומרים ומכשירים רפואיים על-ידי מקורות פרטיים היה 8.6% מסך המימון של ההוצאה הלאומית לבריאות.

קופות החולים סיפקו בשנת 2011 34% משירותי הבריאות, בדומה לשנים 2007-2010. "יצרני שוק" - בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים, סיפקו ב-2011 55% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות. בהתאם להנחיות בינלאומיות, במונח "יצרני שוק" נכללים החל מ-2003, בתי חולים כלליים שמאורגנים כתאגידים. זאת, משום שגופים אלה מספקים את מרבית השירותים במחיר משמעותי מבחינה כלכלית. החלק שסופק על-ידי מוסדות ממשלתיים (כגון, בתי חולים לנפש ולמחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) היה 6% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנת 2010. חלקם של השירותים שסופקו על-ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון מגן דוד אדום) נשאר ברמה של 5% בשנים 2011-2005.

התפלגות ההוצאה השוטפת לבריאות (ללא השקעות בבנייה וציוד) לפי סוג השירות מראה, שבשנת 2009 ההוצאה לשירותי בתי החולים ירדה ל-35% מההוצאה השוטפת לבריאות, מ-36% בשנת 2008. ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת עלתה ל-46% מההוצאה השוטפת לבריאות, לעומת 45% בשנת 2008. ההוצאה לרפואת שיניים הייתה 8% בשנת 2009. ההוצאה לרופאים פרטיים נשארה ללא שינוי בשנת 2009 והיוותה 5% מההוצאה השוטפת לבריאות. כמו-כן, גם ההוצאות לתרופות וציוד רפואי שנקנו על-ידי משקי הבית נשארו באותה רמה כמו בשנים 2007-2008, והמשיכו לעמוד על 4% בשנת 2009.

חלק מהדוחות הכספיים האחרונים שהתקבלו על ההוצאה הלאומית לבריאות לפי סוג שירות, הם לשנת 2009, ועל כן לא ניתן לספק נתונים אלה לשנים 2011-2010.