ישנם חולים שירגישו טוב יותר לאחר נטילת תרופה גם אם התרופה אינה משפיעה כלל על מצבם. התופעה מכונה "השפעת הפלצבו". צד נוסף פחות מוכר לתסמינים פסיכוסומטיים: חולים יכולים לפתח תסמינים ותופעות לוואי רק בגלל שהוזהרו מפניהם.
דוח חדש, שהתבסס על מחקר של מה שמכונה "השפעת הנוציבו", ממליץ לרופאות ולרופאים ללמוד כיצד לנצל את כוחן של מילים טוב יותר לטובת החולים. החולים עצמם הם שחקנים קריטיים גם כן כמובן. החוקרים שפרסמו את הדוח - מ-Klinikum Saarbrucken שבגרמניה.
לדברי החוקרים, לא מדובר רק בכוחן של המילים השליליות, והלא-מכוונות, בהן משתמשים הרופאות והאחים, אלא גם בכוחן של ציפיות שליליות, חוויות שליליות ופחדם של החולים.
הדוח, שפורסם בכתב העת "Deutsches Arzteblatt International", בחן מחקרים שנעשו לאחרונה על השפעת הנוציבו וגילה כי מדענים ורופאים הקדישו מעט מאוד זמן בניסיון להבין אותה. כ-2,200 מחקרים בחנו את השפעת הפלצבו, אך רק מספר עשרות בודדות ניסו לחקור את השפעת הנוציבו.
באחד המחקרים, חוקרים חילקו בצורה אקראית 40 חולים עם כאבי גב כרוניים לשתי קבוצות: בקבוצה אחת נאמר לחולים כי בדיקה לכיפוף הרגל עלולה להחריף במעט את הכאב שלהם, בעוד שלמשתתפים בקבוצה השנייה נאמר כי הבדיקה לא תשפיע על הכאב. אלו שהזהירו אותם מהכאב דיווחו למעשה על כך שחשו יותר כאב וגם לא הצליחו לבצע היטב את הבדיקה.
המחקר הראה גם כי אנשים המשוכנעים כי תרופה שיטלו תגרום לתופעות לוואי מפתחים תופעות לוואי אלו גם במקרים בהם אינם מקבלים את התרופה (עירוי פלצבו לדוגמה).
מחלה פסיכוסומטית
המילים בהן משתמשים רופאות ואחים יכולות להשפיע על החולים בצורה שלילית גם כן. חולים קשובים מאוד לדברים שליליים, במיוחד במצבים הנתפשים כמאיימים כמו ניתוח קרוב, מחלה חמורה או תאונה. אנשים במצבים קיצוניים לעתים קרובות נמצאים במצב פגיע ביותר, ולכן גם מושפעים מאוד ממה שנאמר להם. המודעות החדה משאירה את החולים רגישים ביותר לחוסר הבנה בעקבות הפרשנות הרפואית המקצועית ולערפול.
אנשי הצוות הרפואי עלולים לעורר בעיות רק בגלל שימת דגש על הצד השלילי ("אתם חולים בסיכון גבוה"), הבעת חוסר-ודאות בהצלחת הטיפול התרופתי, התמקדות בדברים כמו כאב ובחילה ("סמנו אם אתם מרגישים כאב") והתייחסות למצב כאל מצב טריוויאלי ("אתם לא צריכים לדאוג"). החוקרים עדיין מנסים להבין אלו סוגי אנשים רגישים יותר לכך ומדוע.
נשאלת השאלה מה ניתן לעשות? לדברי החוקרים, רופאות ואחים צריכים ללמוד כיצד לתקשר טוב יותר עם חולים כדי להימנע מלהחדיר לראשם מחשבות שליליות. לדבריהם, החולים אינם זקוקים למידע רב לגבי התוצאות השליליות שעלולות להופיע, רעיון שבהחלט עשוי לעורר שאלות אתיות לא מעטות. לדעתם, יש לשקול להפחית בכמות המידע השלילי על תופעות לוואי פוטנציאליות ועל פרטי הטיפול התרופתי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה