עקב פרשת ויצמן הוחלט: המדינה לא תממן הוצאות השבחת מעונו הפרטי של הנשיא

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין והחשב הכללי במשרד האוצר, בתיאום עם לישכת בית נשיא המדינה, גיבשו באחרונה קובץ של כללים המגדירים רשימה סגורה של הטבות להן זכאי לקבל נשיא המדינה בעת כהונתו, וגם לאחר כהונתו.

הכללים גובשו בידיעה ובתמיכת נשיא המדינה משה קצב.

על-פי הכללים שגובשו והועברו לאישור ועדת הכספים של הכנסת, תממן המדינה לנשיא גם את כלכלת מעונו הפרטי של הנשיא - מעבר לשכרו המשולם, בסכום כולל של עד 1500 ש"ח בחודש.

כמו כן נקבע, כי המדינה תשלם את האחזקה השוטפת של המעון הפרטי והוצאות אירוח. הרשימה הסגורה מסדירה אחת ולתמיד את יתר ההוצאות המותרות, לרבות: ספרות, עיתונים, ביטוח רפואי, דיור לשארי הנשיא וכו'.

ואולם יחד עם זאת נקבע, כי המדינה לא תממן הוצאות שיש בהן משום השבחת מעונו הפרטי של הנשיא. הסעיף שלעיל עוגן עתה בכללים שגובשו, נוכח ליקחי העבר: נשיא המדינה הקודם עזר ויצמן, משך ב-1996 על-חשבון תקציב בית הנשיא, סכום של 40 אלף דולר (!) - למימון השיפוצים במעונו הפרטי בקיסריה.

מי שסייע לנשיא ויצמן למשוך הטבה זו הוא מקורבו וידידו האישי אריה שומר, ששימש מנכ"ל בית הנשיא. דן מרידור, שכיהן אותה עת בתפקיד שר האוצר, אישר אז את התשלום - לאחר שהתשלום הובטח בהתקשרויות עם קבלנים. הדבר נחשף על-ידי בעיצומה של פרשת ויצמן. למרות זאת, המערכת המשפטית והמשטרתית נמנעה מלטפל בסוגיה זו.

בכסף זה הוחלפו דלתות ותריסים בבית הנשיא בקיסריה, וכן הוחלפו חלק מאריחי הבית. ההוצאה חרגה מהכללים שהיו תקפים גם אותה עת, שכן הכללים הגבילו מימון שיפוצים, בתנאי שאלה דרושים לאחזקתו השוטפת של מעונו הפרטי של הנשיא.

נושא נוסף שהוסדר בכללים - הטעונים כאמור אישור ועדת הכספים של הכנסת - הוא מספר העוזרים שיעמדו לרשות נשיא המדינה, לאחר פרישתו. עתה מדובר ב-3.5 משרות, בהן מזכירה, נהג ועובד משק בית.