לחץ ודיכאון מכווצים את המוח

דיכאון או לחץ כרוני עלולים לגרום לאיבוד נפח במוח - מצב התורם הן לליקויים רגשיים והן קוגנטיביים. צוות חוקרים מאוניברסיטת ייל גילה סיבה אחת לתופעה - "מתג" גנטי אחד בודד הגורם לאיבוד קשרים חשמליים במוח אצל בני-אדם ולדיכאון במודלים של בעלי-חיים.

הממצאים, שפורסמו בכתב העת "Nature Medicine", הראו כי מתג גנטי, הידוע כ"גורם שעתוק", מדכא את ביטוים של מספר גנים החיוניים להיווצרות קשרים סינפטיים (אזורי מפגש של עצבים) בין תאי המוח, מצב הגורם לאיבוד מסת מוח בקליפה הקדם-חזיתית.

החוקרים רצו לבדוק את הרעיון שלחץ גורם לאיבוד סינפסות במוח האנושי והצליחו להראות כי מעגלים חשמליים המעורבים באופן טבעי ברגשות, כמו גם בקוגניטיביות, נפגעים כשגורם השעתוק מופעל.

צוות החוקרים ניתח רקמת מוח של מתנדבים - מדוכאים וכאלו שלא סבלו מדיכאון - שנתרמה מבנק רקמות, וחיפשו אחר דפוסים שונים של פעילות גנטית. במוחות של החולים שסבלו מדיכאון היו רמות ביטוי נמוכות יותר של גנים הנדרשים לתפקוד ולמבנה הסינפסות במוח.

במסגרת ניסוי בבעלי-חיים, הם גילו כי ניתן לווסת לפחות חמישה מגנים אלו על-ידי גורם שעתוק אחד בודד שנקרא GATA1. כשגורם השעתוק הופעל, המכרסמים הציגו תסמינים דמויי דיכאון. מה שהצביע על כך ש-GATA1 משחק תפקיד לא רק באיבוד קשרים בין תאי עצב אלא גם בתסמיני דיכאון.

התיאוריה של החוקרים היא שגרסאות גנטיות של GATA1 יוכלו לעזור לזהות אנשים בסיכון גבוה לדיכאון או לרגישות ללחץ. הם מקווים שעל-ידי הגברת הקשרים הסינפטיים, בין אם בעזרת תרופות חדשניות ובין אם על-ידי טיפול התנהגותי, ניתן יהיה לפתח טיפולים יעילים נגד דיכאון.