העליון: גמול לתובע ייצוגי חייב במס

גמול שמקבל תובע ייצוגי במסגרת פסק דין או פשרה בתביעתו, הוא הכנסה החייבת במס. כך קובע (יום א', 12.8.12) בית המשפט העליון.

השופט יורם דנציגר עומד תחילה על מהותו של גמול זה וקובע: "הגמול נועד לתמרץ תובעים להגיש תובענות ייצוגיות במקרים המתאימים לכך, כאשר הגמול ניתן מצד אחד בגין הוצאות להן נחשף התובע המייצג (בכוח או בפועל) ומן הצד השני בגין תרומתו של התובע המייצג לאינטרס הציבורי ולקבוצה המיוצגת". לדעת דנציגר, התובע הייצוגי הוא מעין-יזם וכך יש לראות את פעילותו בנוגע לתביעה שהגיש.

לאור אופי זה של הגמול ולאחר ניתוח של דיני המס מגיע דנציגר למסקנה, כי מדובר בעסקת אקראי שההכנסות ממנה חייבות במס: "עיקר תפקידו ופועלו של התובע המייצג הינו מעין יזמי, במובן זה שהתובע המייצג הוא ש'מניע' את התביעה ומקדמה עד לליבונה במטרה להיטיב את נזקו וכן לזכות בגמול עבור פועלו... נכון הדבר כי המערער לא ביצע כל פעולה אקטיבית לשם כינון עילת תביעתו. ברם, מכאן ועד לטענה כי הגמול שניתן לתובע הינו בבחינת תגמול ללא מקור או מעין פרס או שמא 'מתת שמים' (Windfall) - המרחק ניכר".

דנציגר קובע: "סבורני כי הגוון העסקי בפעולתו של התובע נלמד בין היתר על-רקע בחירתו לממש את אותה 'הזדמנות עסקית' שנפלה בחלקו, שעיקרה אפשרותו לפעול כתובע מייצג ולהפיק אגב כך רווח כלכלי. הנסיבות האופפות את פועלו של התובע המייצג מן הרגע שהחליט לפעול ככזה ועד לליבון התובענה בבית המשפט ומחוץ לו, מלמדות רובן ככולן על כך שהמדובר בסיטואציה המתאפיינת באוריינטציה עסקית, כזו שיש לסווג - על-רקע תכליתו של מוסד התובענות הייצוגיות כפי שזו משתקפת בהוראות החוק - כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי".

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של חיים קרן על החלטת פקיד שומה גוש דן לחייבו במס על הגמול שקיבל במסגרת פשרה בבקשה לתביעה ייצוגית שהגיש נגד סלקום. בפשרה נקבע שסלקום תשלם לכל התובעים המיוצגים פיצוי בסך 7.1 מיליון שקל, ואילו קרן קיבל גמול בסך 594,000 שקל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של קרן על החלטת פקיד השומה, והעליון אימץ עמדה זו של המחוזי. קרן יוצג בידי עורכי הדין בני קליפי והלל איש-שלום, והמדינה - בידי עו"ד עמי לינדר.