השב"ס הרע את תנאי מעצרם של פס ושבו בניגוד להחלטת בית המשפט

שירות בתי הסוהר הרע את תנאי מעצרם של יצחק פס וגיסו, מתי שבו, העצורים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, ואת מעצרו של נעם פדרמן, הכלואים כולם בכלא אשמורת, על-אף שבית המשפט הורה להעבירם למתקן כליאה אזרחי כדי להקל על תנאי מעצרם.

טענה זו מועלית על-ידי אוריה פס, אשתו של יצחק פס, ועו"ד נפתלי ורצברגר, פרקליטם של פס ושבו, במכתב ששיגרו השניים לנציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר יעקב גנות.

במכתב, טוענים פס ועו"ד ורצברגר, כי עד לפני יומיים, היו כלואים איציק פס ומתי שבו בבית המעצר בחברון, לאחר שבית המשפט המחוזי החליט לעצור אותם עד תום ההליכים המשפטיים (השניים מואשמים בהחזקת 8 לבנות חבלה; נ.ש.). בעקבות צו של בית המשפט, שנעתר לבקשתו של פס לעבור לתנאי בית סוהר, שהם תנאים נוחים יותר, הועבר פס לכלא אשמורת.

יחד עם פס, הועברו מתי שבו (מאותה סיבה) ונעם פדרמן, איש כ"ך לשעבר, שנעצר אתמול מכוח צו מעצר מינהלי שהוציא נגדו שר הביטחון, שאול מופז, מסיבה שטרם נודעה. אוריה פס טוענת במכתבה, כי "הצו של בית המשפט נועד, כאמור, לשפר את תנאי מאסרם, אבל הרשויות השתמשו בצו זה שימוש ציני לרעה".

לדבריה, "שלושתם הושמו בכלא אשמורת בתנאים של בידוד, ללא חצר, ללא טלפונים וגם ללא אוכל כשר (בהכשר הבד"צ; נ.ש.). כן נודע לי, שהם פתחו בשביתת רעב. על-פי הכללים הנהוגים בשב"ס, בעלי ו-2 האחרים זכאים להיות באגף התורני בכלא איילון. נאמר לנו, ששם אין מקום והם ייאלצו לישון על הריצפה".

"ברור לי, שעדיף לישון על הריצפה מאשר להיות בתנאים שנזכרו למעלה, ועוד בתקופת החגים!", טוענת אוריה פס. "אני מרגישה, שיש כאן רצון להתעלל בבעלי ובחבריו, אולי להתנקם בהם ו'לשבור' אותם (ובמקביל, מפיצים עליהם שמועות מרושעות ולא מבוססות בכלי התקשורת)".

"אני מבקשת את עזרתך", כותבת פס לנציב גנות, "עזור לי לחלץ את בעלי (ואת 2 האחרים) מידיו ומציפורניו הארוכות של השב"כ, המוסיף להתעלל בו ובחבריו גם בתוך כתלי הכלא".

עו"ד ורצברגר הוסיף במכתבו, כי "בפועל, לפי המידע שבידי, לא קיבלו מרשיי אוכל כלל, ולו פרי, ירק ולחם".

"ייתכן והתנאים האמורים הינם פועל יוצא של העברתם לכלא אשמורת, המאוכלס בבני מיעוטים באורח המסכן את שלומם - ואם אכן וכך פני הדברים, הרי שהעברתם משם לאלתר, תמנע, חלילה, פגיעה צפויה בלא כל פגיעה בזכויות האלמנטריות", הוסיף ורצברגר.

"אני דורש כי מרשיי יקבלו תנאי מינימום אנושיים לאלתר, וכי יצחק פס, שאת שעבר בחייו איני צריך לפרט, לא יזכה בעת קשה זו לו ולמשפחתו, ליחס ולתנאים שהם פחות מהמינימום המקובל, שהוא זכאי לו על-פי חוק".