דוח על השקעות בנה"פ בנגזרות לא יפורסם - לל

"אין מקום לבחון את רלוונטיות המסמכים להליך לאחר שצד נותן תצהיר גילוי מסמכים בעניינם. צד שמגלה את קיומו של מסמך בחזקתו, כמוהו כהצהרה כי המסמך נוגע לעניין הנדון, שאם לא כן לא היה מביאו בתצהיר. לא תישמע טענת התנגדות של בעל דין לעיון במסמכים שאוזכרו בכתבי טענותיו או בתצהירו על סמך טענה של אי-רלוונטיות". כך אומר (יום א', 5.8.12) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל.

הדברים נאמרו בהחלטתו של הנדל לדחות בקשה לחשיפת מסמכים המצויים בידי בנק הפועלים בנוגע להשקעותיו במכשירים פיננסיים מסוכנים, במסגרת בקשה לתביעה נגזרת שהוגשה נגד הבנק ונגד המנכ"ל לשעבר, צבי זיו, והסמנכ"ל לשעבר יעקב רוזן. בנק הפועלים השקיע בנגזרות אלו 3.9 מיליארד דולר, אך בעיצומו של המשבר הפיננסי ב-2008 מכר אותן - בלחצו של בנק ישראל - בהפסד של 870 מיליון דולר.

התובע, ששמו נותר חסוי, ביקש בין היתר לפרסם את הדוח שהכינה עבור הבנק בשנת 2006 חברת הייעוץ דרלינג. על-פי פרסומים קודמים, דרלינג קבעה, כי בנק הפועלים רכש נגזרות מסוכנות במיוחד וכי התשואה העודפת שלהן לא הצדיקה את הסיכונים שבאחזקתן. בקשתו נדחתה משום שכאשר קיבל לעיונו את הדוח נקבע במפורש, כי הדבר מותנה בכך שהוא לא יפורסם.

שתי דלתות

הנדל נדרש גם ברמה העקרונית לפרטי הליך גילוי המסמכים בתביעות אזרחיות ודחה את גישתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב. הלה סבר, כי הליכי גילוי ועיון הליך אחד הם, ולכן יש להחיל על שניהם את מבחן הרלוונטיות. הנדל סבור, כי מדובר בשני תהליכים נפרדים ועוקבים:

"ניתן לדמות את שני שלבי הגילוי והעיון לשתי דלתות עוקבות. בשלב הגילוי עומד המבקש בפתח הדלת הראשונה, על-מנת לעוברה עליו לעמוד בדרישת הרלוונטיות ולהוכיח כי המסמך נוגע לעניין התביעה. דלת זו היא הכניסה להליכי הגילוי והעיון גם יחד. רק אם התשובה נמצאת חיובית, הדלת הראשונה נפתחת לרגליו. אז רשאי המבקש להמשיך לעבר הדלת השנייה כדי לעיין במסמך. בשלב זה בוחן בית המשפט את טענות בעל הדין שמנגד שתומכות באי-חשיפת המסמך מול האינטרסים לגילויו. באיזון ביניהם נשקלת מידת התרומה של העיון במסמך להליך.

"הנה כי כן, הדלתות שתיים הן. לכל אחת מהן תנאי מעבר שונה. אך יש בהן גם מן המשותף - בשתיהן עומד בית המשפט על היחס בין המסמך ובין ההליך. בדלת הראשונה, רלוונטיות המסמך להליך מהווה תנאי סף בלעדיו לא ניתן להמשיך. בדלת השנייה חיוניות המסמך להליך היא שיקול שנשקל מול טענת בעל הדין שמנגד לחיסוי המסמך. היא אינה שוללת את המעבר לבדה, אלא מכבידה עליו".

בנקודה זו אומר הנדל, כי לאחר תצהיר גילוי מסמכים אין לבחון את שאלת הרלוונטיות שלהם, אך מעיר: "אין בכך לומר שלא תהיה בשום מקרה רלוונטיות לדרישת רלוונטיות המסמכים בשלב העיון במסמכים. זאת בעיקר כאשר שלב הגילוי לא התקיים".