מבקר המדינה מפרסם בדו"ח כי זיהה ליקויים בייצור תת מערכות עבור מערכת נשק מתקדמת. המבקר זיהה פיגור באסקפת תתי מערכות מייצור סדרתי. שיא הפיגור באסקפה הגיע ל-14.5 חודשים. חלק מהפיגור נבע מצורך שהתעורר רק במהלך הפיתוח. פיגורים נוספים נבעו מעיכוב בהתקשרות של מפעלים עם קבלני משנה בחו"ל ומפיגור בפיתוח במסגרת המפעל.
המבקר בדק את סוגיית כדאיות אחזקת הנציגויות של תע"ש בחו"ל. המבקר העיר כי על תע"ש לערוך בחינה מקיפה של פוטנציאל השיווק שלה באיזור בו נמצאות הנציגויות. על תע"ש למקם את נציגויותיה במדינות בהן יש לנציגים את הערך המוסף הגבוה ביותר בקידום שיווק.
באחת המדינות מצביע המבקר, על עלויות גבוהות של אחזקה, לעומת חלופות אחרות, סיכויים נמוכים למימוש תחזית ההזמנות הרב-שנתית של תעש. כמו כן, ההיקף הכספי החזוי של ההזמנות מאותה המדינה לשנים 2003-2004 נמצא במגמת ירידה משמעותית, לפי הערכת הנציג ומנהל הדסק באגף השיווק.
באשר לתנאי השירות של הנציג ובני משפחתו, קובע חוזה העבודה של הנציג, כי על העובד לדווח לממונים מדי חודש בחודשו על הימים בהם נעדר מעבודה בשל חופשה בתשלום או בשל ימי חג. התברר, כי מספטמבר 1998 ועד יוני 1999 לא דיווח הנציג כנדרש. מבדיקת הרישומים בדרכונו והשוואתם לדיווחים שהעביר על ימים שהיה בחופשה, העלה משרד המבקר שני מקרים שבהם נסע הנציג מחוץ למדינה לחופשות פרטיות, ואשר לא דווחו כמתחייב מחוזה העבודה.
באחת מהנציגויות במדינות איתן עובדת תע"ש, גילה המבקר כי לנציג לא היתה תוכנית עבודה להשגת היעדים שנקבעו, לא היו לו יומן פגישות, והוא לא תיעד את פגישותיו. סדרי הדיווח שלו על פעילותו השיווקית לקו בחסר. הנציג לא הוציא דוחות על נסיעותיו מחוץ למדינה, כך שלא ניתן היה לדעת מה היתה מטרתן. בהעדר תיעוד על פעילות הנציג, לא ניתן היה לעמוד על היקף פעילותו, ולא היה בידי אגף השיווק כלי בקרה שיאפשר בקרה נאותה עליה.
מחוות דעת המבקר על אופן אירגון תערוכות בחו"ל על-ידי תע"ש, עולה כי חלק מתוכניות התערוכות לא כללו מטרות כלשהן. בתוכניות אחרות היו המטרות כלליות, ולא נקבע המסר המרכזי של תע"ש בתערוכה. בהעדר הגדרה של מסר מרכזי לתערוכות, אין בידי תע"ש כלי בקרה לבחינת התועלת שבהשתתפות בתערוכות, ובסיס קבלת החלטות להמשך השתתפות בתערוכות אלו בעתיד.
באשר לתקציב השנתי לתערוכות, גילה המבקר, כי אין סעיף תקציבים נפרד לתערוכות, וכי את עיקר עלויות התערוכות זוקף אגף השיווק לתקציבי המפעלים שהשתתפו בהם. משרד המבקר מעיר כי לנוכח זאת, אין בידי מקבלי ההחלטות בתע"ש תמונה מלאה על ההיקף הכספי של הפעילות המתוכננת בתחום התערוכות.
המבקר העיר, כי אגף השיווק בתע"ש אינו מפיק לקחים מהתערוכות באופן יעיל. האגף אחראי לאירגון תערוכות בארץ ובחו"ל במטרה לקדם את שיווק מוצריה של תע"ש, ולהציג את הישגיה הטכנולוגיים. ההחלטה באילו מבין התערוכות תשתתף תע"ש לא התבססה בתקופה שנבדקה על ניתוח מפורט של כדאיות ההשתתפות בכל אחת מהתערוגות. בהעדר מטרות אופרטיביות, לכל אחת מהתערוכות, ובהעדר הגדרת קהלי היעד שתע"ש מבקשת לחשוף בפניהם את מוצריה, לא ניתן לבחון את כדאיות ההשקעה בתערוכות, והתפוקות שהושגו מהן.
פרויקט אופק
בשנת 1981 אישר ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, מנחם בגין, להתחיל בתוכנית לפיתוח ולייצור לווין תצפית לצה"ל. משרד המבקר העלה כי במהלך השנים 1995-2000 הוגדל תקציב הפרויקט, אולם הדבר לא הביא לשיפור בתפוקותיו, וזאת בין היתר משום שבינואר 1998 נכשל שיגור של לווין נוסף עקב כשלון המשגר.
באשר לתקצוב הפרויקט, עולה ביקורת כי בשנים 1997-1999 אישרו שרי הביטחון דאז תוכניות ותקציב לעשר שנים, שהביאו לכך שתקציבו השנתי של הפרויקט הוגדל בכ-%50 בשנה. על-אף הגידול הניכר בהקצבה השנתית, חל פיגור בלוח הזמנים.
באשר להערכת הסיכונים, העלתה הביקורת כי במהלך התקופה שבין 1984 למועד סיום הביקורת, לא הוצגו בפני הנהלת משרד הביטחון דוחות הערכת הסיכונים הצפויים עד לסיום הפרויקט, לרבות הצגת כשלונות אפשריים, והשפעתם על ביצועי המערכת, על עלויות הפיתוח, ועל לוח הזמנים.
כמו כן, תקציב הפרויקט לא כלל ביטוי להשפעת תוחלת הנזק מהתממשותם של סיכונים אלו על עלות הפרויקט, על ביצועי המערכת, ועל לוח הזמנים.
מבדיקות שערך המבקר, עולה כי מנכ"ל משרד הביטחון ושר הביטחון אישרו את התוכנית ב-1998 מבלי שנערכה בחינה של עלות מול תועלת במתן מענה לצורך המבצעי, ובכלל זה, לאפשרות של רכישת צילומים מלוויינים אזרחיים כפי שהציע צה"ל בדיון, ובהזדמנויות קודמות.
כמו כן, קובע המבקר, כי ראוי היה שעבודת ניתוח החלופות בצה"ל תושלם מבעוד מועד ותוצג לשר הביטחון קודם להחלטתו בנושא, המשפיע מהותית על המענה לצורך חיוני של צה"ל. זאת על-אף שבדיעבד הסתבר כי החלופה שהציע צה"ל היתה זהה לזו שקבע שר הביטחון.
הגדרת צורכי צה"ל
משרד המבקר בחן את תהליך הגדלת הצורך המבצעי המעודכן של צה"ל, ואת תהליך קבלת ההחלטות להתאמת ביצועי המערכת לצרכי צה"ל. משרד המבקר גילה, כי תהליך הגדרת צורכי צה"ל ודרישותיו למערכת התנהל בצורה לקויה, וכך גם תהליך קבלת ההחלטות במשרד הביטחון.
בנוסף חשף המבקר כי חלו עיכובים של מספר שנים באיפיון הצורך המבצעי המעודכן של צה"ל.
הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)
רפא"ל הינה רשות בעלת עצמאות ניהולית מטעם משרד הביטחון, אשר יעודה העיקרי הוא פיתוח וייצור אמצעי לחימה וספקתם לצה"ל. משרד המבקר בדק בחודשים יוני-דצמבר 2000 את תהליך קבלת ההחלטות ברפא"ל ובמשרד הביטחון לאישור השלמת פיתוח מוצר א', לביצוע עיסקה מסויימת, את התוצאות העסקיות הצפויות, ואת הבקרה של משהב"ט על פיתוח המוצר והעיסקה.
בבדיקה עלה, כי רפא"ל לא הכינה תוכנית עסקית לפני חתימתה על הסכם העקרונות. החברה בחנה לראשונה את מאפייני השוק ב-1997, לאחר שכבר נקבעה התמורה שתקבל מהעיסקה. רפא"ל לא כללה במסמך הבחינה את כל מתחריה ואף לא תחזית מכירות, או רווחיות. מהבדיקה עולה כי הנהלת רפא"ל הניחה כי שיתוף הפעולה עם הקבלן הראשי במסגרת הקמת התאגיד, יקנה לרפא"ל פתרונות לטווח הארוך, דבר שהיווה שיקול מרכזי בעת חתימת רפא"ל על העיסקה, אולם היא לא הכינה תוכנית עסקית לתאגיד ואף לא למוצר החדש שפיתחה, לפני חתימתה על הסכם העקרונות.
לגבי פיתוח המוצר, עולה כי התוכניות העסקיות למוצר שהכינה רפא"ל בשנים 1994-1996 היו חלקיות, שכן הן התייחסו אך ורק למכירת המוצר במדינה אחת, ולא כללו תחזית מכירות ללקוחות נוספים, ואת הרווחיות מהן.
יתר על כן, לא ניתחה רפא"ל את שוק הלקוחות לפני שחתמה על עיסקה ב-1998. זאת על-אף העובדה שבמועד זה היו ספקות ממשיים לגבי סיכויי קיומה של העיסקה.
משרד המבקר בדק את פעולות רפא"ל בכל הנוגע לבקשת היתרים להצגת המוצר ללקוחות אחרים, ולניהול משא-ומתן למכירת המוצר ללקוח. הביקורת העלתה ליקויים בנושאים אלו, חריגות מהיתרים ומהוראות משרד הביטחון, ומצו הפיקוח על מצרכים ושירותים.
באשר לניהול המשא-ומתן עם הלקוחות, טוען משרד המבקר כי ניהול משא-ומתן לעיסקה הכוללת מוצרים שונים המפותחים על-ידי מנהלות נפרדות, ראוי שיעשה תוך כדי שיתוף פעולה ותיאום בין הגופים השונים המעורבים. הליקויים בניהול המשא-ומתן, שהתבטאו בין השאר בכך שהוא בוצע שלא על-ידי צוות קבוע, גרמו לליקויים השונים בהערכותה של רפא"ל לעיסקה.
התוכנית לשינוי מעמדה של רפא"ל מיחידת סמך (בעלת עצמאות מטעם משרד הביטחון) במשרד הביטחון, לחברה עסקית, טרם יצאה אל הפועל. ראוי כי משרד הביטחון יקיים בקרה על החלטות עסקיות של רפא"ל, כדי שלא ישא בתוצאותיהן. לשם כך חשוב כי כל תוכנית השקעה או עסקת ייצוא תגובה במסמך כתוב המנתח את התוצאות הצפויות, ומפרש את ההנחות שעליהן מתבסס הניתוח. כך יוכל משרד הביטחון לקיים את הבקרה הנדרשת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה