בית המשפט העליון נתן תוקף של פסק דין לפשרה שהושגה בין המדינה ובין עמוס סולמי ושמעון כהן, שהורשעו לפני כ-25 שנה ברצח וריצו בגינו מאסר בפועל של 7 שנים - עד שהוכח כי הם חפים מפשע. עתה נקבע, כי המדינה תפצה את השניים בסך של 3.3 מיליון ש"ח יחד.
הרקע: רצח כדי למנוע עדות מפלילה
בדירתם של בני-הזוג רינה ושמואל קטלן נמצאו בשנת 1976 סם מסוכן מסוג אופיום, ודינרים ירדנים. הם הועמדו לדין באשמת החזקתו של סם מסוכן, ולאחר שהסתיים משפטם הם עמדו להיקרא להעיד מטעם התביעה במשפטם של עדי שמש ויעקב סולמי, אשר על-פי טענתם של בני הזוג קטלן, הם אלה שהניחו את הסם בדירתם. משפטו של שמש התקיים באותה שנה, אך במשפטו של יעקב סולמי חל עיכוב, מאחר ועקבותיו אבדו עד אשר נעצר בחודש פברואר 1977.
משהתחדש משפטו של יעקב סולמי, נקבע כי עדותם של בני הזוג קטלן תישמע בבית המשפט. שלושה ימים קודם למועד העדות, אירע פיצוץ בדירתם, ממנו נהרגה רינה אשכנזי ז"ל, אשר לנה בדירה אותו לילה, בעוד שרינה קטלן וילדיה נפצעו קל. שמואל קטלן ניצל מפגיעה הואיל ונעדר מהדירה עקב שירות מילואים.
עמוס סולמי, אחיו של יעקב סולמי, נאשם אז כי רתם את עצמו בניסיון למנוע את עדותם של בני הזוג קטלן נגד אחיו, תחילה בניסיונות שיכנוע מילוליים מלווים באיומים, ומשאלה כשלו הוא חבר לשמעון כהן, כדי לבצע את הפיצוץ בדירת קטלן.
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע ב-77' את סולמי וכהן בעבירה של קשירת קשר לבצע רצח, ונידונו ל-7 שנות מאסר. סולמי הורשע גם בעבירות של השפעה והטרדה בקשר לעדות, וכן בניסיון להניע באיומים עדים להעיד עדות שקר ולסתור הודעתם במשטרה.
הבסיס להרשעתם היתה עדותו של עד המדינה, יוסף הרוש, שהתגורר אז מתחת לדירת בני הזוג קטלן, ושהפרקליטות טענה כי סולמי וכהן פנו אליו כדי שיסייע להם להוציא את זממם. הרוש, שהוגדר כעבריין מועד, היה עצור אותה עת בחשד לביצועו של פשע חמור, ומכאן החשד שהיה לו מניע להפליל גם את שלא חטא, על-מנת להציל את עורו. בעדותו של הרוש התגלו סתירות רבות. בית המשפט הודיע כי ירשיע על-סמך עדותו, רק אם יימצא לעדותו של הרוש סיוע ממשי שיצביע באופן בלתי תלוי בכוון לאשמת הנאשמים".
את ה"סיוע הממשי", מצא בית המשפט בדמותו של סנ"צ דני מרוז, שהיה אותה עת קצין משטרה במדור התשאול של היחידה המרכזית בתל אביב. מרוז ערך דוחות אחדים, בהם נאמר כי הוא שמע מפיהם של המבקשים אמירות מפלילות, חלקן בשיחות ישירות עמם וחלקן בהאזנות סתר שנערכו בעת שהמבקשים שוחחו ביניהם ועם אחרים.
2002: נחשפות קלטות מפלילות של סנ"צ מרוז
ערעורם של השניים לבית המשפט העליון נדחה. השניים ריצו 7 שנות מאסר בגין ההרשעה, אולם לא הפסיקו מאז לטעון לחפותם. הם נלחמו לאחרונה, בעזרת עורכת הדין שירה דונביץ', כדי לקיים משפט חוזר. במשך השנים, מאז שנת 1999, קיים מרוז שיחות רבות עם עמוס ובני משפחתו, ומפיו תועדו אמירות המעלות חשד, כי דוחות עליהם סמך בית המשפט את הרשעתם של השניים, ובהם נכללו אמירות מפלילות שלהם, הם למעשה דוחות בדויים.
בהקלטות, שנחשפו באמצע שנת 2002, התוודה מרוז על דבר השיטות הפסולות שבהן נהגו הוא ואנשיו במהלך החקירה: פיברוק ראיות, עדויות שקר, עינויים, ועוד. מרוז התוודה גם כי אותן שיטות ננקטו בימ"ר תל אביב במהלך שנות ה-70' בחקירות רבות נוספות, שבהן נגבו הודאות פסולות, שייתכן ששלחו חפים מפשע לעונשי מאסר ממושכים.
מאז, פרש מרוז מהמשטרה והפך לעורך דין פלילי. במחלקה לחקירות שוטרים נפתחה חקירה בעקבות הפרשה. בסיומה הוחלט לא להגיש כתב אישום נגד מרוז. ההליך היחיד שייתכן וייפתח נגד עו"ד מרוז יתקיים בלשכת עורכי הדין, לאחר שהוגשה נגדו תלונה לוועדת האתיקה של הלשכה.
לאחר חשיפת הראיות, הסכים היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ליתן הסכמתו לזכות את סולמי וכהן, בגין העבירה של קשירת קשר לבצע רצח, מכוח סעיף 31 לחוק בתי המשפט, המסמיך את אחד משופטי בית המשפט העליון, שקיבל את הסכמת היועץ, להחליט לזכות אדם שהורשע מבלי לקיים את המשפט החוזר, כאשר ישנה עילה לקיומו של משפט כזה, אולם אין עוד טעם בקיומו.
בחודש אוגוסט אשתקד, זיכה השופט אדמונד לוי את השניים מעבירה זו, וקבע כי הצדדים ינהלו משא-ומתן לקביעת גובה הפיצויים בגין מאסר השווא הממושך. עם זאת, סירב היועץ המשפטי לממשלה לזכות את סולמי מהעבירות הנוספות בהן הורשע - השפעה והטרדת עדים.
עתה, כאמור, הוגש הסכם הפשרה לבית המשפט העליון. השופטים טירקל, לוי וחיות, העניקו להסכם תוקף של פסק דין. בזאת באה לקיצה הסאגה בת 25 השנים.
מ"ח 4181/02 עמוס סולמי ואח' נ' מדינת ישראל
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה