החיידקים שעל העור מועילים לנו

מושבות חיידקים שעור גופנו משמש להן בית, עוזרות למעשה למערכת החיסונית שלנו להילחם בפתוגנים (מחוללי מחלות) ובאיומים אחרים. אלו ממצאי מחקר חדש.

במסגרת המחקר, החוקרים החדירו טפיל (Leishmania major) הגורם לזיהומים בעור למספר קבוצות עכברים. קבוצה אחת הונדסה גנטית כך שלא תתפתח מושבת חיידקיים על העור, והקבוצה השנייה הייתה עם מושבות טיפוסיות הנקראות "commensal bacteria".

לעכברים ללא חיידקים על העור לא הייתה מערכת הגנה יעילה כנגד טפילים. במונחים פשוטים, הם סבלו ממספר רב יותר של חיידקים באוזניים לעומת העכברים עם קהילות החיידקים הנורמליות על העור.

לאחר שהחוקרים החדירו חיידקים שכיחים הנמצאים על העור - סטפילוקוקוס אפידרמיס - לעכברים ללא החיידקים, המערכת החיסונית שלהם הפכה יעילה הרבה יותר במלחמה כנגד הטפילים.

התוצאות מראות כי החיידק שעל העור, כמו חיידקים הנמצאים בחלקים אחרים של הגוף, חשוב לשמירה על מערכת חיסונית בריאה. החיידקים שעל העור הם קריטיים לשליטה בתאים החיסוניים שעל העור. הם מחנכים את תאי החיסון, ואומרים להם מה לעשות. כתבו עורכי המחקר, מאוניברסיטת פנסילבניה. הפתוגן מתגנב, כמו פורץ, כדי שהמערכת החיסונית לא תבחין בו, והחיידק מעורר את המערכת החיסונית ופועל כפעמון אזעקה.

המחקר פורסם בכתב העת Science.

מסתתרים בכל הגוף

כיום יותר ויותר ברור כי חיידקים שחיים איתנו חשובים לבריאותנו. רוב המחקרים שנעשו בתחום התמקדו בניסיון להבין את חשיבות החיידקים במעיים, אך ישנם חיידקים החיים בדרכי השתן ובאיברי המין ובפה ועל העור, ונשאלת השאלה מהי תרומתם לבריאותנו.

מה שידוע כבר היא העובדה שאנשים נושאים עליהם כמות מכובדת של חיידקים, וכי גוף האדם הוא ביתם של תאי חיידקים בכמות גדולה פי עשרה מכמות תאי האדם. כיום חוקרים יודעים כבר כי אנו כאורגניזם לא קיימים רק מתאי אדם, אלא מתאי אדם ומתאים חיידקיים גם יחד, ותאים חיידקיים הם גורם חשוב בקביעת התגובה החיסונית שלנו, בחילוף החומרים שלנו ואולי אפילו בהיבטים מסוימים של התנהגותנו.

ההשפעות של החיידקים יכולות להיות חיוביות, כמו במקרה של העכברים שנלחמו בטפיל. אך קהילות חיידקים יכולות להיות גם עם פוטנציאל לעורר תגובה שלילית, ואפילו לגרום לדלקתיות הקשורה למצבים כמו אקזמה או פסוריאזיס. רוב המחקרים שנעשו עד כה בנושא גילו קשר בין קהילות חיידקים מסוימות למספר מצבים בריאותיים אך לא קשר של סיבה ותוצאה.

לדוגמה, חוקרים גילו כי חיידק העור פלורה אצל אנשים הסובלים מאקזמה, שונה מזה של אנשים שאינם סובלים מהמצב, אך הדרך בה הדבר משפיע על המצב העורי אינה ברורה לגמרי. כמו-כן לא ידוע כיצד ההתנהלות ההגיינית כיום משפיעה על שינויים בקהילות חיידקים וכיצד היא יכולה להשפיע על המחלות שאנו מפתחים ועל הזיהומים אליהם אנו רגישים.

בנוסף, יש לזכור כי מחקרים הנעשים בבעלי חיים יכולים להיות שימושיים ביותר אמנם, אך לעתים קרובות הם אינם מניבים את אותן תוצאות בניסויים שנעשים בבני אדם.