האוכלוסייה בישראל מונה, נכון לסוף שנת 2002, כ-6.631 מיליון איש. בשנת 2002 היתה ירידה בשיעור האוכלוסייה עד מתחת ל-2%. כך מפרסמת (יום ג', 23.9.03) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עם זאת, מסתמנת ירידה מתונה אך מתמשכת באחוז האוכלוסייה היהודית. בסוף שנת 2002 היוו היהודים 76.8% מכלל האוכלוסייה (לעומת 77.2% ב-2001).
ביתר קבוצות הדת נרשמה ירידה בשיעור הגידול לעומת השנה הקודמת. שיעור גידול האוכלוסייה המוסלמית הוא הגבוה ביותר (3.4%), אחריו שיעור הגידול של הדרוזים (2.1%) היהודים (1.4%) והנוצרים (1.3%).
בלשכה מציינים, כי שיעור הגידול נובע בעיקר מריבוי טבעי, עם זאת דואגים להדגיש כי מספר הלידות בקרב מוסלמיות בשנת 2002 ירד לעומת אשתקד. שיעור גידול האוכלוסייה הנוצרית ירד גם-כן ב-2002 בצורה ניכרת (מ-2.5% ב-2001 ל-1.3% בשנה המדוברת).
האוכלוסייה לפי מין וגיל
האוכלוסייה היהודית בישראל היא המבוגרת ביותר, כ-12% ממנה הם בני 65 ומעלה וחלקם של בני 75 ומעלה מתוך אוכלוסייה זו הוא קרוב לחצי (46%). האוכלוסייה המוסלמית היא ה"צעירה" ביותר עם פחות מ-3% בני 65 ומעלה.
האוכלוסייה היהודית בישראל עברה במשך השנים תהליך של הזדקנות בדומה למרבית המדינות המפותות בעולם, אך בקצב איטי. עם זאת, מאז 1995 יש יציבות במבנה הגילים בישראל כאשר כ-28% מכלל האוכלוסייה הם ילדים מתחת לגיל 14. בקרב היהודים כרבע (25.5%) הם ילדים ובקרב המוסלמים 48.2%.
יחס המינים
בסוף 2002 ישנם 965 גברים לכל 1,000 נשים יהודיות. עד גיל 32 יש יותר גברים מנשים. החל מגיל 33 ישנם יותר נשים, כשהפער הולך וגדל עם העלייה בגיל. בקרב הנוצרים והבלתי מסווגים לפי דת, מספר הנשים רב יותר.
באוכלוסייה המוסלמית והדרוזית המצב הפוך, יש יותר גברים מנשים (1,039 ו-1,047 ל-1,000 נשים בהתאמה). ככל שהאוכלוסייה מזדקנת יותר כך גדל חלקן היחסי של הנשים לעומת גברים.
יהודים לפי ארצות מוצא
ב-2002 המשיך לגדול חלקם של ילידי הארץ והם מהווים כ-63% מכלל היהודים והאחרים - 3.4 מיליון נפש. כמחציתם (כ-47%) הם דור שלישי בארץ.
- קבוצת המוצא הגדולה ביותר היא של ילידי אירופה-אמריקה המונה 2.2 מיליון איש כ-41% מאוכלוסיית היהודים והאחרים;
- קבוצת המוצא השניה בגודלה היא של ילידי אפריקה וצאציהם ילידי הארץ, המונה 860 אלף איש כ-16% מסך אוכלוסיית היהודים והאחרים;
- קבוצת המוצא הקטנה ביותר היא של יוצאי אסיה המונה כ-707.4 אלף נפש כ-13.2% מסך כל אוכלוסיית היהודים והאחרים;
- ארץ המוצא הגדולה ביותר ממשיכה להיות ברה"מ (לשעבר) כולל הרפובליקות האסייתיות שלה. אוכלוסייה זו מונה כמיליון ו-160 אלף נפש;
- ארץ המוצא השנייה בגודלה היא מרוקו שבה כחצי מיליון נפש. אחריה עירק - כ-250 אלף, רומניה - כ-240 אלף ופולין - כ-220 אלף נפש.
בישובים עירוניים יש יותר רווקים/ות;
בתל אביב אחוז הרווקים/ות הגבוה ביותר
הנתונים של שנת 2002 מראים כי אוכלוסיית היהודים והאחרים אחוז הרווקים והרווקות בני 30 ומעלה גבוה יותר ביישובים העירוניים מאשר ביישובים הכפריים. באוכלוסייה הערבית המצב הפוך - מספר הגברים הרווקים בני 30 ומעלה גבוה יותר ביישובים הכפריים מאשר בעירוניים.
מבין שלוש הערים הגדולות בישראל, בתל אביב קיים האחוז הגבוה ביותר של רווקים ורווקות. בקבוצת הגיל 30-34 אחוז הרווקות והרווקים בעיר גבו כמעט פי שניים (ולפעמים יותר) מאשר בירושלים וחיפה. בחיפה נמצא האחוז הגבוה ביותר של רווקים ערבים בגים 30-34.
נתוני 2002 מצביעים כי אחוז הרווקים גבוה מאחוז הרווקות בקרב אוכלוסיית היהודים והאחרים. בקרב האוכלוסייה הערבית, כ-38% מהגברים מעל גיל 15 הם רווקים לעומת 30.5% נשים רווקות.
מספר הפנויות (רווקות, גרושות ואלמנות) עולה על מספר הפנויים באוכלוסיית היהודים והאחרים שבה (לכל 1,000 פנויות יש 840 גברים פנויים). באוכלוסייה הערבית, לעומת זאת, לכל 1,000 פנויים יש 940 פנויות.
עלייה והגירה
בשנת 2002 הגיעו לישראל 33,600 עולים, ירידה של 23% לעומת אשתקד (43,600), זהו מספר העולים הקטן ביותר מאז 1990. ירידה זו נובעת ברובה במספר העולים מברה"מ לשעבר. עם זאת נרשם גידול של למעלה מ-100% במספר העולים שבאו מצרפת (כ-2,000 עולים ב-2002, לעומת כ-1,000 אשתקד).
בשנת 2000 יצאו לחו"ל 21,000 תושבים לתקופה של מעל לשנה - שיעור של 3.4 לכל 1,000 תושבים. שיעור התושבים ששהו בחו"ל מעל שנה גבוה יותר בקרב גברים בקבוצות גיל 20-34 ובמיוחד בין הצעירים שביניהם. מספר התושבים שחזרו ארצה לאחר שהות בחו"ל מעל שנה, הגיע ב-2000 ל-1.3 לכל 1,000 תושבים.
צפיפות וריכוז אוכלוסייה
רמת צפיפות האוכלוסייה בישראל עולה בהתמדה, כאשר בשנת 2002 נרשמה במדינה צפיפות אוכלוסייה גבוהה במיוחד - 299 נפש לקמ"ר. צפיפות האוכלוסייה בישראל עולה מגלי העלייה הגדולים ועקב ריבוי טבעי גבוה בשטח קטן יחסית. הצפיפות בישראל גדולה מזו שבמספר מדינות שכנות כגון סוריה, מצרים וירדן. בלבנון הצפיפות גבוהה אף יותר.
צפיפות אוכלוסייה בריכוזים עירוניים - צפיפות האוכלוסייה בין היישובים העירוניים היא דיפרנציאלית במידה רבה, כאשר בקצה אחד נמצא יישובים גדולים (מעל 10,000 תושבים) בעלי צפיפות גבוהה במיוחד (כך בני ברק, בת-ים). בקצה השני עם צפיפות נמוכה יחסית בעיקר יישובים פריפריאליים בדרום הארץ (כגון ירוחם, ערד ועומר).
מבין ארבע הערים הגדולות במדינה, בתל אביב הצפיפות היא הגבוהה ביותר (כ-7,067 נפש לקמ"ר). אחרי תל אביב ניצבת ירושלים (שהיא בעלת השטח הגדול מביניהן ובה כ-5,430 נפש לקמ"ר). חיפה (4,278 נפש לקמ"ר) וראשון לציון (בעלת שטח דומה לת"א ובה 4,133 נפש לקמ"ר).
ישובים עירוניים - חלקם של התושבים המתגוררים בערים הגדולות במדינה ( תל אביב, ירושלים, חיפה וראשון לציון) הולך וקטן באיטיות ובהדרגה:
ירושלים - מונה 680.4 אלף נפש, גדלה בשנת 2002 בכ-10,000 נפש; תל אביב - מונה 360.4 אלף נפש, גדלה בשנת 2002 בשיעור של 0.4% (שיעור נמוך מזה שנרשם ב-2001); חיפה - מונה 270.8 אלף נפש, העיר היחידה שאוכלוסייתה קטנה במהלך 2002; ראשון לציון - מונה 211.6 אלף נפש גדלה בשנת 2002 ב-1.8% (ירידה של אחוז לעומת אשתקד).
פיזור אוכלוסיית העולים - אוכלוסיית ילידי הארץ נוטה יותר להתגורר במרכז הארץ ואילו העולים החדשים נוטים יותר להתגורר במחוזות הפריפריה. הערים בהם מספר העולים החדשים הוא גבוה במיוחד: אשדוד (כ-36%), אשקלון (כ-35%), באר שבע (כ-31%), בת-ים (כ-31%), כרמיאל (כ-39%), נצרת עילית (כ-47%), ערד (כ-42%), קריית גת (כ-33%), שדרות (כ-39%) ואופקים (כ-30%).
- עולים מאפריקה שעלו מאז 1990 ואילך, כאשר רובם המכריע מוצאם מאתיופיה (כ-83%) - נוטים יותר להתגורר באזור המרכזי (כ-30 אלף נפש).
- יישובים ערבים - תנועת הגירה של ערבים בין יישובים קטנה ומתרחשת בעיקר במסגרת נישואין. דוגמה ליישובים ערביים שגדלו מעל הממוצע הארצי: עילוט (גידול שנתי של 3.8%), ג'סר א-זרקא (3.7%), כאבול (3.7%) ואול אל-פאחם (3.3%).
- קיבוצים - אוכלוסיית הקיבוצים מנתה ב-2002 כ-115.6 אלף נפש. שיעור הגידול השנתי של אוכלוסייה זו הוא הנמוך מבין קבוצות היישובים המרכיבים את "היישובים הכפריים". סך כל תוספת האוכלוסייה בשנה זו הייתה של 200 נפש בלבד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה