ממצאים חמורים - ובכללם סיכון חיי אדם, מגלה מבקר המדינה אליעזר גולדברג, בחלקו הראשון של הדוח השנתי שהגיש היום (יום א', 23.9.01) ליו"ר הכנסת.
המבקר הודיע במעמד הגשת הדוח, כי הגיש לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, כמה עניינים לבדיקה בחשד לעבירות פליליות. המדובר במיוחד בחשד לעבירות מצד כמה ראשי רושיות מקומיות, שעשו שימוש בלתי חוקי לכאורה בכספי ציבור, למינוי מקורבים ו/או לתעמולת בחירות אסורה.
המבקר התייחס בדוח שהגיש לכמה נושאים כבדי משקל הנודעים לביטחון המדינה ואזרחיה. שניים מהם:
- הנסיגה מלבנון שביצעה ממשלתו של אהוד ברק, ללא הסכם, נעשתה מבלי להכין כנדרש את העורף, ומבלי למגן כמתחייב את הישובים החדשים שנחשפו לסיכונים של ירי קטיושות וחדירות. התוצאה: סיכון חיי אדם;
- ליקויים גדולים במערכת הביטחון, העלולים להעמיד בסכנה גופים בצה"ל וכן חלק מהאוכלוסיה בישראל; ובמקביל לפגוע קשות בקשרי המסחר הבינלאומיים של ישראל. בשל זאת, הוטל חיסיון על כמחצית מהפרקים הנוגעים בכך.
משרד מבקר המדינה ערב ביקורת בגופים הבאים:
פרק ראשון, מערכת הביטחון -
משרד הביטחון, צבא ההגנה לישראל, האזורים יהודה והשומרון וחבל עזה, האגודה למען החייל, התעשיה הצבאית לישראל (תע"ש), הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) ומשרד ראש הממשלה;
פרק שני, ביקורת רב-מוסדית -
קבלת עובדים ומינויים פוליטיים ברשויות מקומיות, שימוש בכספי רשויות מקומיות בקשר עם תעמולת בחירות, נציגים כלכליים ונציגי המשטרה בחו"ל;
פרק שלישי - מוסדות המדינה -
המוסד לביטוח לאומי, רשות הדואר, רשות הנמלים והרכבות, רשות שדות התעופה, רשות השידור.
סעיף 28 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, אוסר פרסום חלקים מהדוח או חוות דעת, או את תוכנם - אלא לאחר שישוחררו לפרסום החל מ-16:00 כאמור. ואולם, כבר עתה ניתן לגלות ולבקר, כי המבקר נמנע גם הפעם מפרסום שמם של בעלי תפקידים שסרחו.
פינוי לבנון
פינוי לבנון הוא כאמור אחד מעיקרי הדוח.
המבקר גולדברג מייחס פרק נכבד בדוח לנושא פינוי לבנון, ולסכנות שנוצרו. המבקר כותב, כי צה"ל - בהוראת הדרג המדיני כמובן - יצא מלבנון ללא הסכם, ולכך יש השלכות על היערכות היישובים, ובעיקר מבחינת היקף מרכיבי ביטחון שאושרו, ולא בוצעו.
המבקר קובע, כי היציאה מלבנון הביאה לכך, שיישובים נוספים חשופים עתה לאותם איומים שאליהם היו חשופים בעבר בעיקר יישובי קו העימות (שמוגנו, במשך השנים, באופן חלקי). מהדוח עולה, כי יישובי קו העימות מצויים במיגון חסר לעומת מה שנקבע, וליישובים הנוספים שמאויימים עתה, לא ניתן כל מענה. המדובר בכ-90 ישובים בצפון, בהם מתגוררים מאות אלפי איש.
המבקר חושף, כי תוכניות הוכנו במועד על-ידי גורמי הביטחון. ואולם, מערכת הביטחון לא תוקצבה כראוי - למרות התוכניות ופינוי לבנון בפועל - ועקב כך לא הושלמה התוכנית שאושרה למיגון ישובי קו העימות.
המבקר כותב, כי היערכות צה"ל בעקבות היציאה מלבנון ובמסגרתה היערכות ישובי הצפון, הוגדרו על-ידי הרמטכ"ל כתכנית חירום המחייבת לפעול בנוהל זריז. למרות זאת, נגרמו עיכובים רבים בביצוע העבודות למרכיבי ביטחון בהשוואה ללוח הזמנים שקבע המשרד. כתוצאה מכך, נותרו חלק מהישובים במשך מספר חודשים ללא אמצעי מיגון מתאימים, היינו: תחת סיכון. "זאת ועוד, במועד פתיחת שנת הלימודים תשס"א לא היו בישובים סמוכי גדר אוטובוסים ממוגנים - דבר שסיכן את התלמידים בנסיעה למוסדות החינוך ובחזרה לבתיהם".
המבקר קובע עוש בנושא זה, כי אף שכל ישובי העימות חשופים לאיומי חדירת ערבים ולירי קטיושות, בפועל - היערכות ישובי קו העימות שפקוד צפון אחראי לביטחון הפנים בגזרתם (63 במספר), טובה בהרבה מהיערכותם של אלה שאחריות זו היא של משטרת ישראל ופיקוד העורף (17 במספר). צרכים נוספים, כמו כיתות ביטחוניות והסבת מקלטים ציבוריים לדו-תכלתיים, לא קיבלו מענה בעיקר בגלל היעדר תקציבים.
המבקר ערך בדיקה וקבע, כי הסיכון לחיי התושבים בצפון גדל מאוד עם פינוי לבנון. המבקר חילק זאת לשתי קבוצות עיקריות:
- ישובים שבקבוצות א' ו-ב' (אותם ישובים שהיו גם קודם לפינוי "ישובי עימות") - התוכניות למיגונם בוצעו באופן חלקי. תוכניות שהוכנו, בוצעו רק בחלקן;
- ישובים בקבוצה ג' (אותם ישובים שהפכו לקו עימות לאחר הפינוי) - קבוצה גדולה של ישובים הפכו חשופים לאיום מתמיד, בדומה לישובים בקו העימות בטרם הפינוי. תוכניות מיגון וחיבורם למערכת "חומה ומגדל" לא בוצעו, הן בשל בעיות תיקצוב התוכניות והן עקב רשלנות וליקויים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה