צה"ל מציג: בלגן מחשמל במיליוני שקלים - לל

אי-סדרים מתמשכים בהיקף של מיליוני שקלים, הזמנות ציוד שנעלמו, מכשירי חשמל שספק אם נמסרו לצה"ל - כל אלו עולים מפסק דין של שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יעקב שפסר, אשר דחה תביעה בסך 6.2 מיליון שקל שהגישה ספקית מוצרי חשמל נגד משרד הביטחון.

חברת מ. מזוז טענה, כי סיפקה למרכז הבינוי של צה"ל בבאר שבע מוצרי חשמל בשנים 2001-1999, אך משרד הביטחון נותר חייב לה את סכום התביעה. לטענת מזוז, המוצרים סופקו בדחיפות בשל צרכים מבצעיים, תוך שאנשי הבסיס חותמים על תעודות משלוח ידניות, ורק לאחר שזכתה במכרז משרד הביטחון - הנפיקה 241 תעודות משלוח עוקבות שתיעדו בצורה מסודרת את אותן אספקות.

משרד הביטחון טען, כי ההתקשרות עם מזוז "חרגה מכל נוהל קיים ומן הדין. התובעת פעלה ללא הסכם חתום כדין, ללא אפיון של המוצרים המוזמנים, ללא ציון מחיר ואף ללא תעודות משלוח. הגורמים אשר פעלו להתקשר עם התובעת ללא אישור תקציבי וללא הליך בקרה מסודר, עשו זאת שלא בסמכות, תוך שיתוף פעולה בהתנהלות לא תקינה זו מצד אנשי התובעת. התובעת פעלה אם כן תוך ידיעה ובמגמה לעקוף את כללי הרכש התקין ובכך לקבל תשלומים שאינם מגיעים לה".

קצין בודק וחקירת מצ"ח

שפסר מציין, כי הקשרים בין מזוז לבין משרד הביטחון היו נושא לבדיקתו של קצין בודק, אשר מצא "חשד לאי נקיון כפיים של המעורבים". בעקבות זאת נפתחה חקירת מצ"ח, ואף כי "לא נמצאו תימוכין לחשד בדבר קבלת טובות הנאה, נצטיירה מתיק החקירה תמונה של רצף מחדלים חמורים בנוגע לרכישת חומרי חשמל ע"י יחידת הבינוי מהתובעת, לרבות בכל הנוגע לפרשת הנפקת תעודות המשלוח החדשות". שפסר מעיר, כי התיק לווה באמוציות רבות ובהאשמות קשות משני הצדדים, ולא עלה בידו להביא אותם לידי פשרה.

שפסר דחה את תביעתה של מזוז לאחר שקבע, כי היא לא הצליחה להוכיח מה ומתי סיפקה לצה"ל. "אין מחלוקת שסופקה סחורה, ולראיה, שולמו לתובעת כספים תמורת אספקה של מוצרי חשמל גם בתקופה נשוא התובענה. אולם, השאלות המכריעות נותרו עלומות: מה היה היקף האספקה? האם אומנם סופק מעבר למה ששולם? האם לא שולמה מלוא תמורת האספקה? האם הוכח כי אותם פריטים שנטען כי סופקו הם אומנם אלה שסופקו (בהינתן העובדה כי מדובר בתעודות משלוח שהוצאו בדיעבד, זמן רב לאחר האספקה הנטענת בפועל)? האם הוכחה תמורתם המוסכמת?", הוא אומר.

לדברי שפסר, ההתקשרות בין משרד הביטחון למזוז "התאפיינה (אף כי לא כולה) בהתנהלות החורגת מנוהלי רכש תקינים, הן בראי כללי ההרכשה המוחלים במשהב"ט והן בראי הכללי של כללי מסחר מקובלים... אין ספק כי בכל נושא ההקפדה על נוהלי הרכש שררה אנדרלמוסיה כוללת, הן בקרב אנשי היחידה והן מצידה של התובעת. אף לו נניח כי עצם בחירת ערוץ ההתקשרות אינו פסול, עדיין המדובר בחריגה מנהלים בכל קנה מידה בו ייבחנו הדברים, ובחריגה המתייחסת אף למאפייניה הבסיסיים ביותר של התקשרות תקינה".

מזוז לא הרימה את נטל ההוכחה

שפסר אומר, כי ברור שמדובר בכשל מצידם של הגורמים הצה"ליים, אך אין בכך כדי לפטור את מזוז מחובתה לשמור מסמכים מקוריים שיגבו את תביעתה. "ככל שחפצה התובעת לחייב מאן דהוא בתשלום כלפיה ולשם כך להוכיח חובת התשלום, עליה לתמוך דרישתה בראיות מספקות ובמובן זה אין לה להלין בשל התנהלותה אלא על עצמה", הוא אומר, ומציין שמזוז המשיכה להתנהל בצורה בלתי תקינה גם לאחר שזכתה במכרז וגם לאחר שהובהר לה שמדובר בשיטה החורגת מכל כללי מינהל תקין.

לדעת שפסר, "התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת רכיבי האספקה הנטענים אשר עשויים לזכותה בתשלום... למעשה, הסבה התובעת במו ידיה נזק ראייתי לעצמה ואף לנתבעת, אשר תוצאתו הבלתי נמנעת הינה שלילת כל אפשרות לתשלום. בכך שלא דאגה לכל הפחות לקיום תיעוד אותנטי, הכניסה התובעת את עצמה למצב של סיכון לפיו תתקשה לבוא אל הנתבעת בעתיד בדרישה". מזוז גרמה נזק לעצמה ואינה יכולה לבוא בטענות אלא אל עצמה, קובע שפסר.

אי נוחות בהיבט המוסרי

לסיכום אומר שפסר: "אף כי לא התרשמתי שהמדובר בפעולות בזדון מצד מי מהמעורבים, אלא להפך, נותרה בי תחושה מסוימת של אי נוחות בהיבט המוסרי, בשל האפשרות שנותרה עלומה לפיה אומנם קיבלה יחידת הבינוי מוצרים מהתובעת שתמורתם לא שולמה, הרי שהחריגה הבוטה מנהלי התקשרות תקינים, בשילוב עם העובדה כי המדובר בכספי ציבור, אינם מאפשרים בנסיבות העניין הטלת המחדל לפתחה של הנתבעת.

"...אין לי ספק כי התובעת נתנה אמון במערכת הצה"לית. הרושם שהתקבל אצלי בעת שהעיד בפני מנהל התובעת הוא, של אדם תם לב שלא פעל מתוך כוונת זדון או מירמה חלילה, והעזרה שניתנה על-ידי התובעת ליחידת הבינוי בהיענותה המיידית להזמנות הדחופות שנתבקשה לבצע, הייתה בסופו של יום בעוכריה - אף כי המחדלים וההתנהלות הקלוקלת הייתה גם מנת חלקם של גורמי היחידה". בשל התנהלות שני הצדדים, לא חייב שפסר איש מהם בתשלום הוצאות. מזוז יוצגה בידי עוה"ד מרדכי גלוסקא ומירב דבש-עשור, ומשרד הביטחון - בידי עו"ד יעקב אזולאי מפרקליטות מחוז דרום.