בית המשפט העליון שב וקובע, בשלושה פסקי דין, כי יש להחמיר בענישה על עבירות אלימות ולשלוח את העבריינים לתקופות מאסר ממושכות.
קטין הורשע בתקיפה על-רקע סכסוך בין משפחות, וגרם לקורבנו שבר בגולגולת ושבר ביד. בית המשפט המחוזי גזר עליו שלוש שנות מאסר בפועל, ובית המשפט העליון דחה (יום ד', 18.7.12) את ערעורו. השופט אורי שהם אומר: "ההתמודדות עם גל האלימות השוטף את החברה הישראלית מחייבת כי נכביד את ידינו על העבריינים, תוך מתן עדיפות לעיקרון הגמול שבענישה ולצורך בהרתעת היחיד והרבים, בדרך של הטלת עונשי מאסר משמעותיים מאחורי סורג ובריח, על העבריינים".
לדברי שהם, גם העובדה שמדובר במי שהיה קטין בעת ביצוע העבירה, אינה סיבה להקל בעונשו: "בית משפט זה אישר עונשי מאסר ממושכים שהושתו על קטינים, אשר היו מעורבים במעשי אלימות, בקובעו, כי יש להילחם ללא פשרות בגל האלימות ההולך ומתגבר בחברה הישראלית". לעמדה זו הצטרפו השופטים סלים ג'ובראן וחנן מלצר.
סלידתה של החברה
עמר אחמד אידריס נדון לשנתיים מאסר בשל תקיפה לשם גניבה, לאחר שגנב יחד עם אחר 2,100 שקל, דרכון ומכשיר טלפון נייד. ג'ובראן דחה (יום ד', 18.7.12) את ערעורו על חומרת העונש, תוך שהוא מצטט בהסכמה את דברי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, שכתב בעניינו של אידריס: "מקרים אלימים מסוג זה מציפים לאחרונה את מקומותינו ופוגעים קשות בתחושת הביטחון האישי של כל אזרח. על בתי המשפט להשית בגינם עונש הולם ומרתיע שיהיה בו כדי להרתיע את העבריין הספציפי כמו גם עבריינים פוטנציאליים. זאת, כמובן בהתייחס לכל מקרה ונסיבותיו". לעמדה זו הצטרפו השופטים יורם דנציגר ודפנה ברק-ארז.
עבד אל-רחים זובידאת נדון לשלוש שנות מאסר בשל חבלה בכוונה מחמירה ואיומים, בשל סכסוך משפחתי. השופטת עדנה ארבל דחתה (יום ב', 16.7.12) את ערעורו על חומרת העונש, בציינה שהקורבן היה בן 62: "הכאתו של אדם מבוגר באלה ובאגרופים בפניו ובראשו על-ידי שני צעירים מחייבת תגובה עונשית הולמת שתבטא את סלידתה של החברה מהפעלת אלימות בכלל, ובנסיבות כגון אלו בפרט. כפי שציין בית המשפט קמא, הרקע למעשים אינו יכול לשמש עילה להפחתה בעונש, שכן יכול היה המערער ושותפיו לדבר העבירה לפנות לרשויות החוק ולבקש את התערבותם בסכסוך שפרץ בין בני המשפחות". לעמדה זו הצטרפו ברק-ארז והשופט ניל הנדל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה