סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא למידה לאורך החיים מגלה, כי יותר ממחצית מהציבור (58%) מאמין כי השכלה אקדמית חשובה מאוד להצלחה בחיים, אך בפועל רק ל-18% מבני מבני ה-25 ומעלה יש תואר ראשון, 12% בעלי תואר שני ושלישי ול-34% יש תעודת בגרות או תעודה על-תיכונית (ולא אקדמית).
מהנתונים עולה כי רמת ההשכלה שונה גם בין המינים: בגילים 44-25, ל-27% מהגברים ול-39% מהנשים תעודה אקדמית; בגיל 45 ואילך דומה שיעור האקדמאים בין שני המינים: בגילים 64-45 שיעור האקדמאים הוא 30% מהגברים ו-29% מהנשים הם אקדמאים; בגיל 65 ומעלה 22% מהגברים ו-20% מהנשים הם בעלי תעודה אקדמית.
יותר יהודים אקדמאים מערבים; חילוניים יותר מדתיים
הפער ברמת ההשכלה ניכר גם בין קבוצות האוכלוסיה: 33% מהיהודים אקדמאים לעומת 13% מהערבים. 15% מהיהודים לא סיימו תיכון, לעומת 44% מהערבים. פערים מגדריים ברמת ההשכלה גדולים יותר בקרב היהודים מאשר בקרב הערבים. בקרב היהודים נשים משכילות יותר מגברים (35% מהנשים אקדמאיות לעומת 30% מהגברים) ובקרב הערבים הגברים משכילים יותר (15% מהגברים אקדמאים לעומת 12% מהנשים).
בקרב הצעירים בגילים 44-25, התמונה שונה והנשים הערביות משכילות יותר מהגברים הערבים: שיעור האקדמאים הוא 19% בקרב הנשים לעומת 12% בקרב הגברים.
בקרב היהודים בכל קבוצות הגיל, שיעור האקדמאים בקרב החילוניים גבוה יותר מאשר בקרב מסורתיים, דתיים וחרדים. בקרב בני 44-25 שיעור האקדמאים הוא 47% מהחילוניים, 31% מהמסורתיים, 43% מהדתיים ו-11% מהחרדים.
עוד נמצא כי יש קשר חיובי בין רמת ההשכלה של ישראלים בגיל 25 ומעלה לבין השכלת הוריהם. ל-30% מבעלי תואר ראשון ול-40% מבעלי תואר שני או שלישי יש אב אקדמאי; ל-24% מבעלי תואר ראשון ול-35% מבעלי תואר שני או שלישי יש אם אקדמאית. מאלה שלא סיימו תיכון: ל-77% מהם אב שלא סיים תיכון, ל-80% מהם אם שלא סיימה תיכון, ול-3% מהם בלבד אב או אם בעלי תואר אקדמי.
השכלה לפי מוצא: ליוצאי אירופה הכי הרבה אקדמאים
אבחנה לפי מוצא מצביעה גם כן על הבדלים. בקרב בני 44-25 מיוצאי אסיה-אפריקה - 29% אקדמאים; בקרב יוצאי אירופה - השיעור הגבוה ביותר של בעלי תואר אקדמי - 47% אקדמאים; בקרב ילידי ישראל ממוצא מעורב - 42% אקדמאים; בקרב ילידי ישראל שהוריהם ילידי ישראל 35% אקדמאים; בקרב ילידי בריה"מ לשעבר עולי 1990 ואילך - 34% אקדמאים, שיעור נמוך יחסית לשיעור האקדמאים בדור הוריהם.
ילידי אירופה ואמריקה וילידי ישראל שהוריהם מאירופה-אמריקה - להם ולהוריהם השיעור הגבוה ביותר של בעלי השכלה אקדמית. בקרב ילידי ישראל שהוריהם ילידי אסיה-אפריקה, 29% אקדמאים; בקרב ילידי ישראל שהוריהם ילידי אירופה-אמריקה, 49% אקדמאים, ל-39% אב אקדמאי ול-33% אם אקדמאית; גם בקרב ילידי אירופה-אמריקה שיעור האקדמאים גבוה יחסית - 45%, כאשר בקרב ילידי אסיה-אפריקה שיעור האקדמאים עומד על 30%.
מבוגרים מייחסים חשיבות רבה יותר להשכלה
מבוגרים מעריכים את חשיבות ההשכלה יותר מאשר צעירים, ובקרב האוכלוסיה בגיל 45 ומעלה 62% סבורים כי היא "חשובה מאוד" (לעומת 55% בקרב בני 44-20); ערבים מקנים חשיבות רבה יותר להשכלה האקדמית (82% מהערבים לעומת 53% מהיהודים סבורים כי ההשכלה "חשובה מאוד"); דתיים, מסורתיים וחילוניים מעריכים את ההשכלה כחשובה מאוד בשיעור גבוה פי שניים ויותר מאשר חרדים (51%, 61% ו-55% לעומת 23% בהתאמה).
9% בלבד מההורים רוצים שילדם יהיה עו"ד
מרבית ההורים (77%) מעוניינים שילדיהם ירכשו השכלה אקדמית. השיעור גבוה במיוחד בקרב בעלי השכלה אקדמית: 84% מבעלי תואר ראשון ו-86% מבעלי תואר שני או שלישי היו רוצים שילדיהם ירכשו השכלה אקדמית. אולם גם אלה שלא סיימו תיכון, מרביתם מעוניינים בתואר אקדמי עבור ילדיהם (66%).
32% מההורים מציינים כי יש מקצוע מסוים שהיו מעוניינים שילדיהם יעסקו בו. מתוכם, 35% מעוניינים שילדם יהיה רופא, 12% שילדם יהיה מורה, 10% מהנדס מחשבים, 9% עורך דין ו-6% מעוניינים שילדם יהיה רואה חשבון, היתר (28%) ציינו מבחר מקצועות אחרים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה