הותקפו מינית ומצאו מקלט באשפוז פסיכיאטרי

"כשאני מתקשרת לרווחה מפנים אותי לאשפוז פסיכיאטרי ובונים לי סטיגמה של חולת נפש", תיארה תקווה שהותקפה מינית בילדותה לאורך שנים על-ידי בן משפחה בפני הוועדה לקידום מעמד האישה את מצבה האבסורדי, כשאין לה ולנפגעות כמוה קורת גג, "אני עובדת במכוני ליווי בתל אביב, כי זה המקום היחיד שנותן לי איפה לישון. אין לי שום תמיכה מהמדינה. רק לפני שבועיים הותקפתי שוב על יד קבוצת נערים ואחרי זה שוב אשפזו אותי במחלקה סגורה. כל מה שאני רוצה זה את השקט שלי, משם הכל מתחיל".

הוועדה לקידום מעמד האישה קיבלה היום את הסקירה השנתית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. לדיון הגיעו מספר נפגעות תקיפה שחלקן הצטלמו לתערוכת דיוקנאות שהוצבה במבואה ליד חדר הוועדה.

"היום אין בישראל דירות מעבר שיאפשרו לקורבנות תקיפה מינית, שחלקן עברו התעללות במשך שנים על-ידי אדם קרוב, שהרס את ילדותן ואת תפישת העצמי שלהן, להשתקם", אמרה יושב-ראש הוועדה, ציפי חוטובלי. לדבריה, הדיון בסקירה השנתית מעורר תמיד עניין ציבורי רב, אותו יש להמיר לתכלית מעשית. "תקציב מרכזי הסיוע חייב להיות מעוגן בחוק. לא משנה כמה השר יהיה אוהד, תמיד נאלץ האיגוד לעבור מסכת ייסורים ותחנונים כדי לשחרר כסף. זה לא מפעל צדקה. חייבים לגבות את האיגוד בחקיקה תקציבית צבועה. במישור האישי - כל נפגעת ונפגע זכאים לסל שיקום. הצעת חוק שתסדיר זאת תונח על יד הוועדה עוד במושב זה", אמרה.

"גם אנו חסרות אונים. אין לנו מה להציע לתקווה ולחברותיה מלבד אשפוז פסיכיאטרי", אמרה מיכל רוזין, מנכ"ל איגוד מרכזי הסיוע.

גם שוש סיפרה בדמעות את סיפורה לוועדה: "אני נפגעתי מגיל שנתיים וחצי עד גיל 18 על-ידי אח של אבא שלי וחברים שלו. רק לפני שבוע וחצי נפגעתי שוב. אני בכל פעם מנסה לשמור על עצמי, ללמוד, לעשות דברים שיעשו לי טוב. עכשיו אני לומדת ראיית חשבון. אני כל כך רוצה לבנות חיים, אבל יש משברים. לא מזמן עליתי על גג בניין של 20 קומות ורציתי לקפוץ. נלחמתי על מקום בכפר שאול. חשבתי שהאשפוז יהיה לי טוב. אבל אז פגשתי אחד מהפוגעים בי שאושפז באותה מחלקה והוא בא ואמר לי את כל הדברים שעשה לי כשהייתי קטנה. עד אז אמרתי לעצמי - את מדמיינת, אבל יום למחרת אבא שלי אמר לי - זה הוא. צריך מקום מיוחד לנפגעות, שיהיה לנו מקום להניח את הראש ולהתחיל לחיות".

צילום: [צילום: דוברות הכנסת]