דוח ועדת זקן: מערכת הבנקאות בישראל ריכוזית

ההמלצות העיקריות

• ניתוב חלק מכספי החיסכון ארוך הטווח של הציבור להגדלת היצע האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים;
• עידוד הקמה של בנק אינטרנטי ופרסום הליך הרישוי לבנק כאמור;
• עידוד הקמה של אגודות אשראי (Credit Unions) ;
• מתן אפשרות לפתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט והקלות בהליך סגירת החשבון ומעבר מבנק לבנק;
• פרסום שיעורי הריביות בפועל על אשראי ופיקדונות, והגברת נגישות המידע לצורך השוואה;
• העברת המידע אודות הלקוח לידיו (תעודת זהות בנקאית), לרבות מידע אודות הדירוג שלו בבנק בו הוא מנהל את החשבון;
• שכלול המידע אודות לווים, שיאפשר ללשכות האשראי לפתח מודל דירוג למשקי הבית והעסקים הקטנים ולשתף את כלל המלווים במידע זה;
• יצירת חלופה אפקטיבית לחסכון לטווח קצר של הציבור, באמצעות ביטול עמלת ניהול מק"מ וקרנות כספיות;
• שמירת הנחות באשראי ובפיקדונות לאורך כל תקופת האשראי או הפיקדון;
• שינוי מנגנון תקרת הריבית על הלוואות חוץ בנקאיות והחלתו על המערכת הבנקאית;
• הטלת פיקוח על מספר עמלות, כולל עמלות מידע, פעולות בני"ע ועמלות לעסקים קטנים

הגדלת מספר הגופים המתחרים על מתן שירותים למשקי בית ולעסקים הקטנים, חיזוק מעמדו של הצרכן מול הגופים הקיימים ונקיטת צעדים משלימים, ביניהם פיקוח על עמלות - אלו הם הצעדים העיקריים אותם מציע (יום ב', 16.7.12) דוח הביניים של ועדת זקן, הוועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאית, שבראשות המפקח על הבנקים דוד זקן.

הצוות סקר את ההיבטים התחרותיים במערכת הפיננסית הישראלית במטרה לאפיין את פעילותה ולזהות חסמים המעכבים את התפתחות התחרות. ממצאי הסקירה מצביעים על מספר מאפיינים של המערכת הבנקאית, והעיקרי שבהם הוא כי מערכת הבנקאות הישראלית מתאפיינת בריכוזיות גבוהה המהווה גורם שמקטין תחרותיות. עוד נמצא, כי הבנקים הישראלים אינם רווחיים במיוחד בהשוואה בינלאומית וכי יעילותם התפעולית נמוכה יחסית, בהשוואה לבנקים במדינות מפותחות, בין היתר, בשל עלויות שכר גבוהות יותר ביחס להיקף פעילותם.

בנוסף סקר הצוות את ההתפתחויות בשוק האשראי הישראלי. שוק זה, שהשתנה לבלי היכר בשנים האחרונות, בעיקר הודות להקטנת תפקידה של הממשלה כלווה מרכזי במשק, איפשר להון הפרטי להיות מוסט מהשקעה באיגרות חוב ממשלתיות להשקעה במגזר הפרטי. בשנים האחרונות גדל שיעור האשראי שניתן ללווים גדולים על-ידי גופים חוץ-בנקאיים המנהלים את כספי החיסכון הפנסיוני. אולם בעוד שהלווים הגדולים נהנים מתחרות הולכת וגוברת בין הבנקים לבין גופים חוץ-בנקאיים, הרי שלמשקי הבית ולעסקים הקטנים אין תחליף אמיתי למערכת הבנקאית וכ-90% מהאשראי הניתן להם מקורו בבנקים.

מטעמים כלכליים, חברתיים וצרכניים, נוכח היעדרה של תחרות חוץ-בנקאית על לקוחות המגזר הקמעונאי (משקי בית ועסקים קטנים), ובשל תלותם המוחלטת של הלקוחות הקמעונאיים במערכת הבנקאית - מיקד הצוות את עבודתו בקידום התחרות בתחום שירותי החיסכון, האשראי ומערך התשלומים למגזר זה, הן בתוך המערכת הבנקאית והן מחוצה לה.

הגברת התחרות, חיזוק כוחו ושיפור מצבו של הלקוח הקמעונאי יושגו, לדעת חברי הוועדה, באמצעות מגוון התערבויות. התערבויות אלו ניתנות למיון בהתאם לשלושה רבדים: צעדים בעלי משמעות מבנית שמטרתם להגדיל את מספר השחקנים בענף, בטווח הקצר ובטווח הארוך; צעדים להגברת התחרות בין השחקנים הקיימים, צמצום חסמי מעבר ומידע, והגברת השקיפות והוגנות והתערבות רגולטורית לפתרון כשלי שוק באמצעות פיקוח על מחירים והגברת האכיפה.

הגדלת מספר השחקנים בענף

הכנסת שחקן חדש, ובכלל זה בנק אינטרנטי או אגודת אשראי (Credit union), תוביל לדברי ועדת זקן להגברת התחרות במגזרים הקמעונאים של המערכת הבנקאית, בטווח הבינוני והארוך. הצוות רואה ביוזמה להקמת אגודת אשראי יוזמה חברתית ברוכה, שעשויה לתרום לתחרות במערכת הבנקאית, וקורא להקמת אגודת אשראי בישראל. "הפיקוח על הבנקים יפעל לקידום מהיר של הנושא וילווה יזמים, הן באמצעות התאמת הרגולציה והן בהדרכה מתאימה", נכתב.

הצוות מצא כי על-אף הפוטנציאל הגדול של שינויים אלו, יש לקדם גם פתרונות מבניים שיגבירו את האיום התחרותי בתחום השירותים הפיננסיים למגזר הקמעונאי, הניתנים ליישום כבר בטווח הקצר. הצוות סבור, כי הגופים המוסדיים, הכוללים את חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל, יכולים, בעזרת השימוש בכספים המנוהלים אצלם, להוסיף לתחרות במערכת הבנקאות במקטעי פעילות מסוימים. בעבודת הצוות נסקרו החסמים המונעים את הרחבת פעילותם או מעכבים את כניסתם של גופים אלה לשוק האשראי הקמעונאי, והוצגו המלצות על מספר צעדים להסרת חסמים אלה.

בהיבט זה, מדגיש הצוות כי גם צעדים להגברת התחרות בין השחקנים הקיימים עליהם ממליץ הצוות יובילו לשינוי מבני והגברת האיום התחרותי, שכן הם יגדילו את כוחם התחרותי של הבנקים הקטנים אל מול הבנקים הגדולים.

הגברת התחרות הקיימת

על-מנת להגביר את התחרות באופן אפקטיבי, הצוות ממליץ על צעדים משמעותיים שיצמצמו את פערי המידע בין הבנק ללקוח ויאפשרו ללקוח הקמעונאי להבין מה הם השירותים הבנקאיים להם הוא זקוק, מה עלותם האמיתית, מה האלטרנטיבה הקיימת ולבסוף לקבל החלטה וליישם אותה ללא חסמי מעבר ובמינימום עלויות. צמצום פערי המידע ופישוט הליך המעבר מבנק לבנק ייעשו במגוון דרכים, כמפורט בדוח. ההמלצות העיקריות בסוגייה זו כוללות מתן אפשרות לפתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט, הקלה ופישוט הליך סגירת החשבון, אפשרות השוואה בין שיעורי הריבית בפועל, דיווח מלא ללקוח ומתן "תעודת זהות" בנקאית בפורמט אחיד, שמירת הטבות והנחות באשראי ובפיקדונות ועוד.

הצוות ממליץ גם על הגברת השיתוף במידע על אודות לווים באופן שישכלל את התחרות וכפועל יוצא ייטיב את מצבו של הלקוח, בין באמצעות הגדלת יכולת המעבר ובין באמצעות הגדלת כושר המיקוח ושיפור התנאים הקיימים. הצוות מצא שציבור רחב של משקי בית ועסקים קטנים אינם מקבלים אשראי ושירותים בתנאים מיטביים המשקפים תחרות משוכללת. לפיכך, גיבש הצוות המלצות להרחבת בסיס המידע בלשכות האשראי, ובסיס המידע ללווים פוטנציאלים בשוק, בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה. המלצות הצוות בעניין ניתנו תוך בחינה מעמיקה של האיזונים הדרושים בין התועלת האפשרית של שיתוף במידע לבין הזכות לפרטיות.

הצוות סבור שיש ליצור אלטרנטיבה משמעותית לחיסכון לטווח הקצר של משקי הבית, ועל כן המליץ להקטין באופן ניכר את העלויות הכרוכות ברכישת מק"מ וקרנות כספיות, בהיותם חלופה לפיקדון בבנק.

רגולציה על מחירים

העסקים הקטנים - מקופחים