היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט (יום ב', 9.7.12) לסגור את התיק נגד ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, אלי זעירא, לאחר שחשף את אשרף מרואן ("בבל") כמקור הבכיר שהתריע מפני פרוץ המלחמה.
מרואן היה חתנו של נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, וגויס כסוכן בידי המוסד. העובדה שלא התריע על המלחמה בתחילת אוקטובר 1973 הייתה גורם מרכזי בהערכתם של זעירא ואמ"ן, לפיה הסבירות למלחמה היא נמוכה. רק ביום הכיפורים לפנות בוקר הודיע אשראף שהמלחמה תפרוץ בו ביום, אם כי נקב בשעה 6 בערב בעוד מתקפתן של מצרים וסוריה החלה כבר בשעה 2 בצהריים. זעירא טען, כי מרואן היה סוכן כפול שהודרך בידי מפעליו המצריים כחלק מההטעיה שלפני מלחמת יום הכיפורים.
החל משנת 1993 החל זעירא לפרסם פרסומים, בהם על-פי החשד חשף את זהותו של אשראף. תחילת הפרסומים בספר שפרסם זעירא בשנת 1993, המשכם בשיחות שקיים במהלך השנים עם גורמים שונים שמחוץ למערכת הביטחון, וסופם בספר מעודכן שפרסם בשנת 2004 ובראיון טלוויזיה שליווה אותו. בעקבות ראיון זה, ביקשו מספר אנשי מודיעין לשעבר לפתוח בחקירה נגד זעירא.
במקביל, תקף בחריפות צבי זמיר, שהיה ראש המוסד בתקופת מלחמת יום הכיפורים, את זעירא בגין פרסום זה, ועקב כך הגיש נגדו זעירא תביעת לשון הרע. הבורר, השופט בדימוס תאודור אור, דחה את התביעה לאחר שקבע כי זמיר דיבר אמת. פרקליט המדינה דאז החליט להשהות את ההחלטה בנוגע להליך הפלילי עד להכרעה בהליך האזרחי, והחקירה נפתחה רק לאחר מתן פסק הבורר בשנת 2007. זו החלה בשנת 2008 בידי צוות משותף של המשטרה והשב"כ והסתיימה בשנת 2009.
לדברי וינשטיין, החלטתו התקבלה "לאחר התלבטות קשה ומורכבת.
שורש ההתלבטות בשאלת העמדתו לדין של זעירא נעוץ היה בכך, שמחד גיסא מדובר בעבירות בטחוניות חמורות ביותר שבוצעו - על-פי הנטען - ע"י אישיות בכירה מצמרת מערך המודיעין והביטחון, ושפגיעתן נגעה לתחומים שבליבת העשייה עליה היה זעירא מופקד. מאידך גיסא, ההעמדה לדין נשקלת כיום, בחלוף שנים רבות ממועד הפרסום, כאשר במהלכן לא ננקטו נגד זעירא צעדים כלשהם על-ידי מי מגורמי האכיפה". לכך הוסיף וינשטיין את העובדה שזעירא הוא בן 84 ומאחוריו זכויות רבות בתחום בטחון המדינה. החלטתו, מדגיש וינשטיין, אינה גורעת מחומרת המעשים הנטענים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה