זעירא לא יועמד לדין על חשיפת 'בבל'

פרקליטות המדינה לא תעמיד לדין את ראש אגף המודיעין לשעבר, אלוף (במיל.) אלי זעירא, בחשד כי חשף את זהותו של הסוכן אשרף מרואן. מרואן, שזכה לכינוי 'בבל' היה המודיע רם הדרג שהתריע בפני ישראל על אודות כוונת סאדאת ואסד לפתוח במתקפה של מלחמת יום הכיפורים. כך הודיע (יום ב', 9.7.12) היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

מרואן היה חתנו של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר, והעובדה שלא התריע בתחילת אוקטובר 1973 על המלחמה הקרבה חיזקה את תפיסתם של זעירא ואמ"ן לפיה אין חשש למלחמה. מרואן מסר את ההודעה רק לפנות בוקרו של יום הכיפורים, אך מסר שהמתקפה הסורית והמצרית תחל רק ב-6 בערב ולא ב-2 בצהריים.

בשנת 1993 פרסם זעירא ספר על המלחמה, ולאחר מכן שוחח עם גורמים מחוץ למערכת הביטחון. בשנת 2004 פרסם מהדורה חדשה של ספרו והתראיין לטלוויזיה, וטען שמרואן היה סוכן כפול. בעקבות זאת תקף אותו בחריפות צבי זמיר, ראש המוסד בזמן מלחמת יום הכיפורים. זעירא הגיש נגדו תביעת לשון הרע, אשר נדחתה בבוררות בפני השופט בדימוס תאודור אור שקבע שזמיר דיבר אמת.

בשנת 2004 הגישו שלושה אנשי מודיעין לשעבר תלונה נגד זעירא, אך בירורה עוכב עד להכרעה בהליך האזרחי. בשנת 2007, בעקבות החלטתו של אור, ניתנה הוראה לחדש את החקירה והיא בוצעה בשנים 2009-2008 בידי צוות משותף לשב"כ ולמשטרה. בשלוש השנים שחלפו מאז סיומה, התחבטו וינשטיין והפרקליטות בשאלה האם יש להעמיד לדין את זעירא.

לדברי וינשטיין, "שורש ההתלבטות בשאלת העמדתו לדין של זעירא נעוץ היה בכך, שמחד-גיסא מדובר בעבירות ביטחוניות חמורות ביותר שבוצעו - על-פי הנטען - ע"י אישיות בכירה מצמרת מערך המודיעין והביטחון, ושפגיעתן נגעה לתחומים שבליבת העשייה עליה היה זעירא מופקד, ומאידך-גיסא, ההעמדה לדין נשקלת כיום, בחלוף שנים רבות ממועד הפרסום, כאשר במהלכן לא ננקטו נגד זעירא צעדים כלשהם על-ידי מי מגורמי האכיפה".

לדבריו, במהלך כל השנים שעד למועד פתיחתה של החקירה, היו אלה שיקולים מתחום ההגנה על הביטחון שעמדו ביסוד ההעדפה להימנע מנקיטת הליך פלילי, שעיקרם ברצון להימנע מלסכן את המקור עקב ניהול חקירה בנושא חשיפתו. החקירה אף היא ארכה זמן מה ולאחר מכן נדרש זמן לקיום ההתייעצויות השונות. "שמשהגענו עד הלום בלא אכיפה, ובשוקלנו כיום את האינטרס הציבורי שבנקיטת הליך פלילי כנגד זעירא, יש להתחשב גם בתמונת הדברים שמתבטאת בשנים רבות בהן מערכות הביטחון והאכיפה הבליגו אל מול ביצוען החוזר ונשנה לכאורה של העבירות. לכך נוסיף, כי האלוף בדימוס זעירא הוא היום כבן 84, והוא אדם עתיר עשייה במאבק על הקמת המדינה ובשמירת בטחונה", ציין. נימוק נוסף: חוסר הרצון להעביר את בירור המחדל לאולמות המשפט.

אשרף מרואן: מוות מסתורי בלונדון

מדובר במה שנראה כסיומה של סאגת העימות בין ראש המוסד בזמן מלחמת יום כיפור, צבי זמיר, לבין זעירא. זמיר, יחד עם שני אנשי המודיעין הבכירים, עמוס גלבוע ויוסף לנגוצקי, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לחקור חשד שזעירא חשף את זהותו של מרואן.

השופט (בדימ.) תאודור אור עמד בראש ועדה שחקרה את הפרשה וקבע כי זעירא אכן אשם בהדלפת שמו של אשרף מרואן למספר עיתונים. שלוש שנים לאחר ההדלפה נמצא מרואן ללא רוח חיים ברחוב שבו גר בלונדון. הזירה שבה נמצאה גופתו העידה על כך שקפץ, נפל או נדחף ממרפסת דירתו.

המשטרה הבריטית הגדירה את מותו כ"מוות בנסיבות בלתי מוסברות". מעולם לא נשלל החשד כי שנים רבות לאחר שנוצחו במלחמת יום הכיפורים ביקשו המצרים לנקום במי שהיה מן המקורבים לסאדאת ואשר הדליף לישראל ידיעות קריטיות על אודות ההכנות הצבאיות למלחמה.