חולה סוכרתי "מוזנח"? לא הכל אבוד

מחקר חדש בבילינסון: שלושה חודשים של הקפדה משמעותית על תזונה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי בקרב חולי סוכרת קשים ו"מוזנחים", יכולים לתקן נזקים שנוצרו במהלך שנות המחלה.

חולי סוכרת צריכים להקפיד על דיאטה וכושר גופני ולקיחת תרופות כדי להימנע מסיבוכי המחלה, אולם חולים רבים אשר סובלים מהמחלה באופן קיצוני ולאורך זמן נוטים להתעלם מההנחיות בטענה שמדובר בקרב אבוד מראש.

מחלת הסוכרת פוגעת בין היתר בתאי האב שמקורם במוח העצם שאחד מתפקידיהם תיקון נזקים ברקמות ובמיוחד בכלי הדם. הנזק לתאי האב מעלה באופן משמעותי את הסיכון ללקות באירועי לב ומוח.

פרופ' אלי לב, מנהל שירות הצנתורים בבית חולים השרון, וד"ר ג'ואל זינגר, מנהלת שירות סוכרת במכון האנדוקרינולוגי בבית חולים בילינסון, עקבו אחר קבוצה של חולי סוכרת קשה שאינם מאוזנים, בעלי ממוצע המוגלובין המסוכרז ((A1C גבוה (9.5%)). חולי הסוכרת הקשים החלו תוכנית הדרכה אינטנסיבית של שלושה חודשים, במהלכם נפגשו לעיתים קרובות עם צוות רב-תחומי הכולל רופא אנודקרינולוג, אחות ודיאטנית שהתאימו להם דיאטה, הדריכו אותם כיצד להתאים את התרופות ומינון האינסולין שהם צורכים למזון שהם אוכלים ולרמת הפעילות הגופנית שהם מבצעים, וביקשו מהם לבצע בדיקות סוכר עצמית באופן תכוף יותר.

כוח ותקווה

פרופ' אלי לב: "עד כה הוכח שבאמצעות איזון קפדני של סוכרת ניתן למנוע נזק לרקמות כגון העיניים וכליות, אולם קיימת מחלוקת לגבי ההשפעה על מניעת נזקים בלב ובמוח. המחקר שלנו אומנם לא בדק השפעה ישירה של איזון סוכרת על רקמות שונות, אולם, באמצעות ההשפעה המיטיבה על תאי האב שהזכרנו, ניתן יהיה אולי בעתיד למנוע או להפחית גם נזקים באיברים כמו לב מוח וכלי דם גדולים".

ד"ר ג'ואל זינגר: "אני מקווה שמחקר זה ייתן כוח ותקווה למיליוני חולי הסוכרת בעולם שסובלים מהמחלה באופן ממושך להקפיד על אורח-חיים בריא יותר ולקיחת תרופות, וידגיש את היעילות של חינוך טיפולי לחולי סוכרת להצלחת הטיפול".