ביהמ"ש העליון אישר: 45 שנות מאסר לפדופיל

בית המשפט העליון אישר (4.7.12) גזר דין יוצא-דופן בחומרתו שנגזר על הפדופיל גבריאל תורג'מן: 45 שנות מאסר. מדובר בעבריין בן 55, כך שגם אם ינוכה שליש מעונשו - רבים הסיכויים שייכלא עד מותו. לצד דחיית ערעורו של תורג'מן, מותח השופט צבי זילברטל ביקורת על התנהלות פרופ' יהודה היס והמשטרה בנוגע ליצירת שרשרת הראיות.

"כתב האישום כלל חמישה אישומים המתארים חמישה מקרים של תקיפות מיניות חמורות ואכזריות שביצע המערער בחמש ילדות", אומר זילברטל. הקורבנות היו בנות שש-עשר, ותורג'מן הורשע בחמש עבירות של חטיפה לשם עבירת מין, בחמש עבירות של איומים, בעבירה של תקיפת קטין, בעבירה של אינוס, בחמש עבירות של מעשים מגונים, בשתי עבירות של הדחה בחקירה ובשבע עבירות של מעשה סדום.

בהתייחסו להעברת המוצגים מהמכון לרפואה משפטית לידי המשטרה באחד המקרים, אומר זילברטל: "ניתן היה לצפות ליתר סדר, פירוט ודיוק בעבודת המשטרה. כך, למשל, אין תיעוד של העברת הבגדים (ובעיקר התחתונים), החל מנטילתם מהמתלוננת ועד להגעתם לידי השוטר לוגסי. התחתונים עצמם גם לא סומנו. בדומה לכך, לא תועד כל המהלך שעניינו נטילת דגימות דנא מהמתלוננת". בהמשך אומר זילברטל: "שרשרת המוצגים שבאישום זה, האישום הרביעי, לקויה. אין תיעוד של שרשרת העברת המוצגים שנתפסו לראשונה על-ידי פרופ' היס לידי הגב' נירה גלילי במז"פ". עם זאת קובע זילברטל, כי פגמים אלו לא פגעו במהימנות הראיות, שגם קיבלו חיזוק רב בראיות חיצוניות.

על חומרת העונש, אומר זילברטל: "אינני סבור כי יש מקום להכביר מילים מעבר למה שנאמר בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, המקובל עלי במלואו. אין בכוחה של חזרה על פרטי המעשים הקשים כדי לבטא כראוי את גודל הזוועה ואת החומרה שבהם. בעניין זה, כל המוסיף - גורע. לא יכול להיות צל צילו של ספק שמן הראוי להטיל על המערער עונש חמור שיבטא הן את חומרת מעשיו ויגשים את העיקרון שלפיו העונש אמור להלום את חומרת המעשים, והן את הסיכון הרב והממשי שנשקף מפניו לציבור, ובמיוחד לציבור הקטינים חסרי הישע. כליאת המערער לשנים רבות, ואולי למשך כל ימיו, אינה, במקרה מופלג בחומרתו זה, ענישה בלתי ראויה".