בשנת 2011 הוגשו 6,886 בקשות פטנטים חדשות ואושרו 5,104 פטנטים. בשנת 2011 בחנה מחלקת הפטנטים 7,596 בקשות חדשות ו-8,911 בחינות חוזרות. זמן ההמתנה הממוצע לבחינה ראשונה בישראל ירד ל-32.9 חודשים, וקוצר זמן ההמתנה לטיפול בבקשות חוזרות לממוצע של שישה חודשים בלבד - כך עולה מהדוח השנתי של רשות הפטנטים בישראל לשנת 2011.
מהדוח עולה כי שנת 2011 התאפיינה בשיפור איכות השירות הניתן לציבור. במהלך השנה בוצעו שינויים בחקיקה ושודרגו מערכות המידע במטרה לייעל ולהקל על הציבור בבואו במגע עם המערכות השונות של רשות הפטנטים. בשנה זו הושלמו כל ההכנות שבסופן קיבלו כל מחלקות הרשות את תקן ISO 9001 לאיכות.
על-פי הדוח, בקרב החברות הזרות המובילות בהגשת בקשות פטנטים בישראל ניתן למנות את חברת Qualcomm, חברת התרופות F. Hoffman La-Roche וגם את חברת מיקרוסופט. בין החברות הישראליות ניתן למנות את חברות היישום של האקדמיה כדוגמת ידע ויישום, לצד חברות מהתעשיה כדוגמת טבע, פלסן והתעשיה האוירית.
גם בהגשת בקשות בינלאומיות נמצאות במקום הראשון ידע, חברת היישום של מכון ויצמן למדע ויישום, חברת היישום של האוניברסיטה העברית. אחריהן נמצאת רמות, חברת היישום של אוניברסיטת תל אביב ובמקום הרביעי, מוסד הטכניון למחקר ופיתוח מבית הטכניון. עובדה זו מצביעה על ריבוי הקניין הרוחני הנוצר באקדמיה בישראל, עליה מבקשים הממציאים להגן כדי למסחר.
עלייה של 3% בבקשות לרישום סימני מסחר
במהלך 2011, הוגשו בישראל בסך-הכל 8,804 בקשות לרישום סימני מסחר (לאומיות ובינלאומיות) ב-15,524 סוגי טובין, לגביהם נרשם הסימן. מדובר בעלייה של 3% בכמות הבקשות ושל 56% בכמות הסוגים לעומת שנת 2010. כמו-כן, הועברו ל-WIPO בשנה האחרונה כ-200 בקשות בינלאומיות על-ידי מבקשים ישראלים במסגרת מערכת פרוטוקול מדריד, בהן ישראל היא מדינת המקור. כלומר, הבקשה מוגשת ממדינת ישראל ונכנסת לשלב לאומי במדינות השונות האחרות. בשנת 2011 נרשמו 11,201 בקשות חדשות ב-12,312 סוגים.
מהדוח עולה כי ישראל מקום 33 בעולם בכמות סימני המסחר שהוגשו בשנת 2010 ובמקום 46 בעולם בכמות הסימנים שנרשמו בשנת 2010.
ראש רשות הפטנטים, אסא קלינג: "בשנת 2011 היו המבקשים הישראלים במקום הראשון לאחר אזרחי ארצות הברית בקרב המשתמשים במשרד הפטנטים של ארצות הברית כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית לפטנטים. בנוסף, שמרה ישראל על מעמדה בקרב המדינות המובילות בשימוש במנגנון ה-PCT, להגשת בקשות פטנט בינלאומיות. שימוש נרחב במנגנון ה-PCT ניתן לראות גם בשיתופי פעולה בינלאומיים, בהם ב-27% מבקשות PCT שמקורן אינו בישראל, חברים מדענים ישראלים".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה