איגוד תעשיות האלקטרוניקה בהתאחדות התעשיינים ביחד עם מכון היצוא הישראלי, מארגנים בימים אלה משלחת גדולה של נציגי תעשיות ההיי-טק והאלקטרוניקה הישראליות, אשר תשתתף ב-INFOBALT 2003, תערוכה שתתקיים בוילנה, ליטא, בתאריכים 22-25 באוקטובר 2003.
INFOBALT 2003 הינו האירוע הגדול ביותר במדינות הבלטיות ומשתתפים בו נציגים מרחבי העולם, מתחומי התוכנה, התקשורת, התשתית ועוד.
את היוזמה להשתתפות משלחת ישראלית בתערוכה, שבראשה יעמוד כנראה, שר ישראלי, יזם איש העסקים חיים אריאל, המשמש גם כקונסול כבוד של ליטא בישראל. אריאל התבקש על-ידי מארגני האירוע וממשלת ליטא לסייע בידם בארגון ושיגור משלחת ישראלית.
אורי הר, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע בישראל ויצחקי קרייתי, מנהל החטיבה לפרויקטים בינלאומיים במכון היצוא, מסרו לו על העניין הרב שיש לגורמים הישראליים בתעשיית המחשוב באירוע ועל רצונם לחדור לשוק הבלטי, אשר חברותיו, ליטא, לטביה ואסטוניה, תצטרפנה בשנה הבאה לשוק האירופי המשותף.
גם לטביה עירנית למדי בתחום גיוס המשקיעים הזרים. ב-14 בנובמבר 2003 תתקיים בריגה, לטביה, ועידת Public Private Partnership, אשר תאורגן ותנוהל על-ידי ממשלת לטביה והאיחוד לשיתוף פעולה בין הממשלה לבין הסקטור הפרטי
(PPPA). בוועידה ישתתפו גורמי ממשלה, שלטון מקומי וגורמים עסקיים ופיננסיים מקומיים וכן גורמי ייעוץ וניהול פרויקטים ונציגי גופים פיננסיים ועסקיים מחו"ל.
הוועידה מתקיימת לקראת הצטרפותה הצפויה של לטביה במאי 2004 לאיחוד האירופי, וההשלכות על כלכלת לטביה וקידום פרויקטים במימון האיחוד האירופי ובמימון הסקטור הפרטי.
רצון עז לעודד משקיעים
מישראל במדינות הבלטיות
בתוך כך מינתה לפני מספר שבועות רשות הפיתוח של ליטא- Lithuanian Development Agency את חברת נכסי אריאל לנציגתה בישראל, כדי לעודד פעילות של משקיעים ואנשי עסקים במשק הליטאי. נכסי אריאל היא חברת ניהול נכסים העוסקת בניהול קניונים, בניני משרדים, חניונים, בתי אבות, מלונות, דירות ועוד. לחברה סניפים ופעילות בברלין, פראג, וילנה וריגה. היא פועלת בארצות הבלטיות בהיקפים נרחבים בתחומים מגוונים, באמצעות חברת אריאל בלטיק, המשותפת לאריאל ולגורמים אמריקניים ומקומיים.
מבדיקות שנעשו בשוק הליטאי עולה, כי קיים פוטנציאל גדול לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לליטא, מה גם, שבשנה הבאה תצטרף ליטא לשוק האירופי המשותף, מהלך שיעניק לה יתרונות אסטרטגיים משמעותיים.
"רשות ה-LDA הינה הגוף הממשלתי הליטאי אשר משימותיו העיקריות הן לעודד השקעות של משקיעי חוץ מליטא ולפעול לעידוד היצוא הליטאי לרחבי העולם", אומר אריאל, "אנו עומדים לרשות כל איש עסקים המעונין להשקיע בליטא, לייבא מליטא סחורות ושירותים ולייצא לליטא מוצרים ישראליים".
סיוע לעיריית ריגה בתכנון
7 השווקים הגדולים בעיר
נכסי אריאל פעילה במקביל גם בלטביה. עיריית ריגה הבירה הזמינה אצל החברה הישראלית תכנון מחדש של 7 השווקים העירוניים. הגדול שבהם צמוד לעיר העתיקה ותופס שטח של כ-800,000 מ"ר. חלקו ממוקם בתוך 5 מבני ענק אשר שימשו בעבר לבניית צפלינים וחלקו האחר בשטחים פתוחים.
עיריית ריגה ביקשה הגדרה מחדש של יעדי השווקים, כדי להגדיל את רווחיותם. כן נדרשת החברה מישראל להמליץ על מבנה ארגוני, עיצוב ומיתוג השווקים, התיעלות תפעולית ומיצוי הפוטנציאל הנדל"ני הגלום בשווקים אלה. כל אלה תוך הכנתם לדרישות השוק האירופי המשותף, אליו אמורה לטוביה להצטרף בשנה הבאה.
ישראלים יבצעו תכנון פונקציונלי
ותפעולי של מטה בנק האנזה בריגה
נכסי אריאל קיבלה את עבודות התכנון הפונקציונלי והתפעולי של האנזה בנק, בעיר ריגה, בירת לטביה. זהו בניין המשרדים הגבוה ביותר בארצות הבלטיות. הבנין יתנשא לגובה של 27 קומות ושטחו הוא כ-30,000 מ"ר והוא נבנה על-ידי קבלן מקומי.
הבניין מצוי בשלבי הקמה והוא ישמש כמטה המרכזי של האנזה בנק, הנחשב לאחד מהמוסדות הפיננסיים הגדולים באירופה בכלל ובארצות הבלטיות בפרט. קבוצת האנזה בנק קיימת מאז 1991 כיום יש לה נכסים בשווי 5.7 מיליארד יורו והיא מעסיקה 6,150 עובדים.
נכסי אריאל באמצעות אריאל בלטיק, חתמה על הסכם לתכנון פונקציונלי ותפעולי עם הנהלת הבנק עם אופציה לניהול עתידי של הפרויקט.
ישראלים יוכלו להשתלב בפרויקטים בלטביה;
האיחוד האירופי יזרים אליה מיליארד יורו ב-2004
אנשי עסקים וחברות מישראל יוכלו להשתלב בפרויקטים עסקיים גדולים של ממשלת לטביה. על-פי תחזית גורמים בממשלת לטביה, יוזרמו ללטביה בשנת 2004 למעלה ממיליארד איירו על-ידי האיחוד האירופי, המיועדים לפרויקטים נקודתיים, בניגוד לתקציבים המיועדים למשרדי ממשלה ו/או לנושאים כלליים.
ממשלת לטביה רואה בשיתוף הפעולה בינה למגזר הפרטי, מנוע צמיחה משמעותי, שיאפשר קידום פרויקטים חיוניים לטובת כלכלת לטביה בטווח הבינוני והארוך, דוגמת כבישים מהירים, גשרים, מנהרות, הספרייה הלאומית של לטביה ופרויקטים נוספים של תשתית.
כך למשל, פרויקט תשתית גדול במיוחד הוא VIA BALTICA, דרך מהירה שתחבר ישירות את צפון אירופה ומרכזה, ותעבור מפינלנד דרך המדינות הבלטיות, ומשם לגרמניה.
"מיקומה של לטביה כגשר אפשרי בין רוסיה והמדינות הבלטיות והאיחוד האירופי, מעורר ענין רב בהשקעות בלטביה, מצד גופים עסקיים מחוץ ללטביה. "אומר חיים אריאל, המבקש לעודד השתתפות של גופים עסקיים ישראליים מתחום התקשורת, התשתיות, הנדל"ן ועוד, המגלים עניין בכלכלות המתעוררות, הצפויות להצטרף בקרוב לאיחוד האירופי.
האקונומיסט: ליטא מקום ראשון באירופה
זהו ככל הנראה הזמן המתאים ביותר להשקיע בליטא. במאמר שהתפרסם ב-19 ביולי, קובע השבועון הכלכלי הבריטי המוביל אקונומיסט כי "ליטא תפסה את המקום הראשון בכל אירופה, מבחינת הישגיה הכלכליים. בהציגה אשתקד גידול ריאלי כללי של 6.7%. ברבעון הראשון של שנת 2003 רשמו הישגי מדינה זו שיא חדש, בהגיעם לקצב גידול ריאלי, של 9.4%".
נציגות הרשות לפיתוח כלכלי של ממשלת ליטא בישראל (LDA), חברת נכסי אריאל, מצטטת את נתוני קרן המטבע הבינלאומית, לפיהם תרשום ליטא השנה וב-2004, גידול ריאלי שנתי של 6% לפחות. זהו נתון מרשים בהתחשב בכך שרק לפני 4 שנים, היתה ליטא מדינה נחשלת, ללא סיכויי צמיחה, במסגרת תהליך ההינתקות ממדינות בריה"מ לשעבר.
המהפך הכלכלי העובר על ליטא בשנים האחרונות מקורו בפיחותים ובאי כיבוד התחייבויות מצידה של רוסיה, שהיתה עד לשנת 1998 השותף העסקי ומקור המימון הגדול ביותר של 3 המדינות הבלטיות. שותפות זו פגעה בליטא באופן קשה ביותר. אומר חיים אריאל. זאת, עקב תגובה איטית של הממשלה, שהתבטאה בהנהגת רפורמות כלכליות מועטות ובקצב איטי בשנת 1999. כתוצאה חל בשנה זו קיטון ריאלי של 4% בכלכלת המדינה, שיעורי הריבית עלו והממשלה נקטה בצעדים על מנת לממן את התקציב הגרעוני שלה.
בסיוע קרן המטבע הבינלאומית (IMF) שיפרה ליטא את כלכלתה באורח משמעותי. הממשלה האיצה את תהליך הפרטת נכסי המדינה, שיפרה את תהליך גבית המיסים וצמצמה את הוצאות הממשלה מ-8.5% מהתוצר הלאומי ל-1.2% בלבד מהתוצר הלאומי אשתקד, כאשר הרבעןן הראשון של שנת 2003 הציג כבר עודפים. כתוצאה מכך, החלה בליטא צמיחה, וכחלק מצמיחה זו חל גידול ניכר בהשקעות זרות.
ההשקעה הבולטת הייתה רכישת בתי הזיקוק מזיקיו (MAZEIKIU), היצואן הליטאי הגדול ביותר, שנרכש על-ידי חברת יוקוס (YUKOS), יצרן הדלק הרוסי. ההשקעה מבטיחה לליטא גם אספקת דלק גלמי מרוסיה, שהייתה שנים רבות הספק הכמעט בלעדי שלה.
אריאל מדגיש, כי מבדיקות שנעשו בשוק הליטאי עולה, כי קיים פוטנציאל גדול לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל לליטא, מה גם, שבשנה הבאה תצטרף ליטא לשוק האירופי המשותף, מהלך שיעניק לה יתרונות אסטרטגיים משמעותיים. זה הזמן לדבריו, להיכנס להשקעות במדינה מתפתחת זו.
אף שכנותיה של ליטא, לטביה ואסטוניה, רשמו לזכותן הישגים כלכליים טובים. כלכלת לטביה צמחה ב 6.1% בשנה שעברה, ושיעור זה צמח ל 8.8% ברבעון הראשון של השנה ואילו כלכלת אסטוניה רשמה שיעור צמיחה של 8.5% אשתקד ו 5.2% ברבעון הראשון של שנת 2003.
על אף הישגים אלה והכלכלות הלאומיות הדינמיות של המדינות הבלטיות, הן עדיין נחשבות למדינות העניות מתוך 10 המדינות שתצטרפנה לשוק המשותף בשנה הבאה. ההכנסות לנפש במדינות אלה מהוות רק חמישית מהממוצע האירופאי. אך עם שיעור הגידול של כ 1% לשנה, בכל 15 מדינות השוק המשותף, יש להניח שהמדינות הבלטיות תופענה בשוק העולמי כשחקניות חשובות בעתיד הקרוב ביותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה