עוד שניה נוספה לחיינו

מה שמכונה "שניה מעוברת" נוספה אמש בחצות לשעון האוניברסלי (שבת, 30.6.12).

בזמן זה, השעונים האטומיים הצביעו על 23 שעות, 59 דקות ו-60 שניות לפני שהמשיכו "לתקתק" בקצב של שעון גריניץ'.

שעונים אטומיים הם השעונים המדויקים ביותר בנמצא, והם משמשים כמקורות התקניים לזמן, בגלל דיוק התדירות הגבוה שלהם. אות השעון שיוצרים מספר שעונים אטומיים מופץ ברחבי העולם בדרכים שונות ומשמש, בין היתר, להפעלת רשתות טלפון ומערכות ניווט לווייניות.

אך רמת הדיוק שלהם - שהיא הרבה יותר יציבה מתנועתו הסיבובית של כדור הארץ סביב השמש, המציינת את הימים והלילות שלנו - יוצרת בעיתיות משל עצמה.

במידה ולא נעשות התאמות, השעון ינוע קדימה ולאחר שנים רבות השמש תזרח בצהרים.

שניות מעוברות דומות ליום הנוסף בכל שנה מעוברת בעזרתו שומרים על תיאום בין לוח השנה לבין עונות השנה. הדקות המעוברות האחרונות התרחשו בשנים 2008, 2005 ו-1998.

ההתאמות שנעשות לשעונים אטומיים הם יותר מאשר סקרנת טכנית. אוסף של יחידות מדויקות ביותר משמש לקביעת הזמן האוניברסלי ולעידכון אתרי אינטרנט בינלאומיים, ניווט לווינים, רשתות מחשבים בבנקים ומערכות תעופה בינלאומיות.

לאחרונה נשמעו קריאות לנטוש את השניה המעוברת אך במסגרת כינוס של איגוד הטלקומוניקציה העולמי, סוכנות של האו"ם האחראית על הסטנדרטים הבינלאומיים לתקשורת, שהתקיים בחודש ינואר, לא ניתן היה להגיע להסכמה בנושא.

המתנגדים לשניה המעוברת מעוניינים במערכת פשוטה יותר שתמנע את העלויות ואת הטעויות במסגרת השינויים הידניים הנעשים באלפי רשתות מחשבים.

התומכים טוענים כי יש להמשיך בהתנהלות כדי לשמר את רמת הדיוק של מערכות בתחומים כמו ניווט.

ההחלטה אינה דחופה. יש מי שמעריך כי במידה והדרך בה נעשים הדברים כיום תישמר, הרי שהעולם יאלץ בסופו של דבר להוסיף שתי שניות מעוברות בשנה, וזאת רק בעוד מספר מאות שנים.