העליון: מי שלא יכול לפקח - שלא יהיה ערב

בית המשפט העליון אישר (יום ד', 27.6.12) לחלט את הערבויות שהפקידו ארבעה ערבים של מורשע בעבירות מין, אשר שהה במעצר בית ונמלט מן הארץ לפני שנגזר דינו. השופט סלים ג'ובראן דחה את הטענה, לפיה יצאו ידי חובה בכך שדיווחו למשטרה על בריחתו ושלא יכלו למנוע אותה.

אלכסנדר לוין הורשע באפריל 2011 בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב באונס, באונס במירמה ובמעשה מגונה. הוא אישר את שהותו במעצר בית מלא עד למתן גזר הדין, אך חודש לאחר מכן נמלט אלכסנדר מהארץ ועד היום לא נתפס. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המדינה לתפוס את נכסיו של לוין ולחלט את הערבויות עליהן חתמו המפקחים במעצר הבית - אשתו טל, קונסטנטין קפלון, קטיה קפלן, סרגיי סומקין ואנה נומירובסקי. ארבעת הראשונים הפקידו 50,000 שקל כל אחד, והחמישית - 10,000 שקל.

בדחותו את הערעור על החילוט, אומר ג'ובראן: "הערבות כשמה כן היא - ערובה של צד ג' כי נאשם לא יפר את תנאי המעצר שלו, ובראשם, את חובתו להתייצב להליכים בעניינו... משכך, מעצם העובדה שאלכסנדר הפר את תנאי המעצר נובעת האפשרות לחלט את כספי הערבות. השאלה של מידת האחריות של המפקחים להפרה היא שאלה מסדר שני, ונוגעת לשיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל בבואו לבחון את הבקשה לחילוט עירבון".

כאמור, ג'ובראן דוחה את הטענה לפיה המפקחים לא יכלו למנוע את בריחתו מהארץ: "בחותמם על כתב הערבות, מקבלים על עצמם הערבים את האחריות להתייצבותו של הנאשם להליכים המשפטיים בעניינו. ברי, כי אם אדם המתבקש להיות ערב חש שאין הוא מסוגל לפקח על העציר, או שלא יהיה בערבות כדי למנוע מהעציר להפר את תנאי מעצרו, עליו להימנע מלחתום על כתב הערבות".

עוד אומר ג'ובראן, כי יש מקום לחלט את הערבויות במלואן, משום שמדובר בהפרה החמורה ביותר האפשרית, משום שמדובר בשלב בו כבר לא עמדה ללוין חזקת החפות ולנוכח חומרת העבירות בהן הורשע.