כתב אישום נגד בכיר במינהל מקרקעי ישראל החשוד בקבלת שוחד מדודי אפל

לבית משפט השלום בתל אביב הוגש (יום ד', 17.9.03) כתב אישום נגד עודד טל, שכיהן כסגן מנהל מחוז המרכז במינהל מקרקעי ישראל, החשוד כי פעל לקידום עסקיהם של איש העסקים דוד אפל וחברת מגדלי הזוהר שבשליטתו, בפרוייקט גני שמואל. על-פי האישום, בתמורה ביקש טל את סיועו של אפל לקידומו במינהל.

בכתב האישום, אותו הגישה עו"ד ענת סבידור-גולדנצווייג, סגן בכיר א' לפרקליט מחוז מרכז וממונה על עניינים פליליים, נטען כי אפל היה אחד משני הנהנים בחברת מגדל הזוהר לבניין בע"מ, מילא תפקיד מרכזי ודומיננטי בניהולה, אישר כל עסקה אותה בחנה החברה ואף היה 'הרוח החיה' בה, אך אפל והחברה דאגו להסתיר עובדה זו.

עוד נאמר, כי "אפל צבר במהלך השנים כוח והשפעה על גורמי ממשל ושלטון ברמה הארצית והמוניציפלית". מעמדו "איפשר לו נגישות וקשר ישיר ובלתי אמצעי לפקידי ממשל ושלטון בכל הרמות". במשך השנים, נטען, "ולמצער החל משנות התשעים, נוטל אפל חלק פעיל בעניינים מפלגתיים שונים, לרבות בנושא של מינוי בעלי תפקידים למשרות פוליטיות וציבוריות שונות. אפל נודע כבעל כוח והשפעה בנושא מינויים למשרות ציבוריות ופוליטיות".

האישום הראשון: לקיחת שוחד והפרת אמונים

באישום הראשון נטען, כי לאחר שפירסם המינהל מכרז למתן רשות לתכנון, פיתוח, פינוי ובינוי במקרקעין בשכונת גיורא בגבעת שמואל, וזכתה בו חברת "מגדל הזוהר", שהיתה המציעה היחידה, דאג טל לשינוי חוזה ההרשאה עליו חתמה בהתאם לתנאי המכרז, זאת למרות שידע כי הדבר אסור. למרות זאת, הוא הסמיך את עו"ד אילן יחזקאלי מחברת גביש, על-אף שלא היה רשאי לכך, להיפגש עם נציגי החברה ולדון עימם בשינויים שביקשה - שינויים מהותיים, אשר לטענת הפרקליטות היו משמעותיים מאוד לחברה ולאפל, ושוויים הסתכם בעשרות מיליוני דולרים.

"במעשיו, התחייב הנאשם, כממלא-מקום מנהל מחוז המרכז של המינהל, להעניק לחברה ולאפל הטבות, אשר לא בא זכרן במסמכי המכרז ושהתחרות במכרז לא נסובה סביבן... גרם לפגיעה בעקרון השוויון, העומד בבסיס דיני המכרזים... הפר את חובתו כפקיד ציבור הנאמן על רכוש ציבור והתחייב, ללא סמכות כדין, להעניק לחברה טובות הנאה על חשבון הקופה הציבורית".

עוד נטען, כי כדי לממש את התמורה למעשיו אלה, פנה טל - תוך ניגוד עניינים - לאלי נקש מחברת מגדל הזוהר, וביקש ממנו 'לסדר' לאשתו עדנה עבודה בחברה, זאת כאשר במקביל ממשיך להתנהל מו"מ בין החברה והמינהל לגבי שינוי תנאי חוזה ההרשאה, כאמור. בין החברה לאשתו של טל אף סוכם, כי זו תקבל תפקיד כעורכת דין בפינוי המפונים בקרקע בגבעת שמואל, עליהם התקיים המכרז, והיא תקבל מקדמה של 20 אלף דולר. עם זאת, בסופו של דבר, לא נחתם ההסכם בין החברה ובין אשתו של טל, מטעמים שאינם ידועים לפרקליטות.

עוד נאמר בכתב האישום, כי אפל פנה לטל על-מנת שיפעל להקטנת חוב של אפל ואשתו, בגין דמי חכירה של דירה הרשומה על-שם אשתו בתל אביב, חוב שתפח לכדי 250 אלף ש"ח והגיע לכדי תביעה משפטית של המינהל נגד הזוג אפל. טל אכן פעל לבדיקת אפשרות להקטין החוב, אולם היועצת המשפטית של מחוז תל אביב במינהל טירפדה את המהלך.

בכתב האישום נטען, כי בשנים 1998 ואילך שאף עודד טל להתמנות במינוי של קבע כמנהל מחוז המרכז במינהל. בתאריך 15.6.98 מונה אבי דרכסלר כמנהל המינהל. ביום 25.10.98 העביר דרכסלר את טל מתפקידו כמנהל מחוז המרכז בפועל, ומינה אותו כמנהל בפועל של מחוז תל אביב - הנחשב כמחוז קטן בהיקף הקרקעות הנמצאות בתחומו ביחס למחוז המרכז.

לשם כך, פנה טל אל אפל וביקש להסתייע בו ולרתום את כוחו, מעמדו וקשריו עם השלטון (ובמיוחד עם ראש הממשלה אריאל שרון, שהיה אז שר התשתיות), לשם קידומו במינהל. טל ביקש מאפל לפעול בכל דרך לשם קידומו, לרבות קביעת פגישה בינו לבין שר התשתיות. פנייתו של טל אל אפל באה לראשונה במחצית השניה של 1998, בסמוך לאישור מסמך ההבהרות ולחתימתו על חוזה יוני. טל התמיד בפניותיו אל אפל עד לחודש יולי 2000, או מועד סמוך. אפל הבטיח לטל, כי יארגן לו פגישות עם השר סוויסה ועם השר חיים רמון, כאשר היתה אפשרות שהמינהל יעבור לתחום אחריותו של רמון.

במעשיו אלה, "ביקש הנאשם שוחד בעד פעולות הקשורות בתפקידו... בתמורה לנכונותו לסייע לאפל ולחברה בעתיד".

האישום השני: הפרת אמונים

באישום השני נטען, כי טל פנה ליהודה אבידן, שהיה לוביסט בכנסת וקידם את תוכניותיהן של חברות שונות מול הוועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ובנייה באזור הדרום והמרכז, ובכלל זה גם של חברת מגדל הזוהר. טל ביקש מאבידן לפעול למען קידומו ולארגן לו פגישה עם השר סוויסה, כפי שעשה עם אפל. עוד ביקש ממנו להבטיח, כי נציבות שירות המדינה לא תערוך מכרזים למינויים בכירים במינהל כל עוד מינויו לתפקיד בכיר אינו מובטח. הוא אף ביקש כי השר סוויסה יתקשר לנציב הולנדר ויורה לו להקפיא את המכרזים.

האישום השלישי: שוחד והפרת אמונים

באישום השלישי נטען, כי טל פנה לקבלן סמי מצלאווי, אשר בנה באותה תקופה מספר פרוייקטים במחוז המרכז ונזקק לשירותי המינהל, וביקש ממנו לספק עבודה לאשתו, כעורכת דין. תחילה, השיב לו מצלאווי כי אין לו עבודה מתאימה, אולם לבסוף, לאחר שטל סיפר לו כי הוא ואשתו נתונים בקשיים כלכליים, נעתר מצלאווי לבקשתו ומסר לאשתו של טל הכנת חוזי מכר לדירות, בבניין אותו בנה ברמת גן, תמורת שכר טירחה משוער בסך 18 אלף דולר. טל אמר למסלאווי כי תמיד יהיה נכון לעזור לו בעתיד.

במעשיו אלה, נאשם טל כי נטל שוחד, הפר אמונים ופעל במצב של ניגוד עניינים.

האישום רביעי: לקיחת שוחד והפרת אמונים

באישום הרביעי נטען, כי טל פנה לאביגדור קלנר, מנכ"ל חברת 'פועלים השקעות', שכיהן גם כיו"ר 'חוות הזורע 39' בע"מ', אשר היתה באותו זמן בעלת זכות חכירה מהמינהל על שטח באזור מסובים. החברה פנתה למינהל בבקשה לשנות את ייעוד הקרקע, וניהלה מו"מ על גובה הסכום אותו תשלם בשל כך.

במהלך אותה תקופה, בפגישה ביניהם, ביקש טל מקלנר להעסיק את אשתו כעורכת דין. קלנר נעתר לבקשה, וסיפק לה עבודה, עבורה קיבלה 30 אלף דולר ו-10,000 ש"ח. בתמורה לכך, דיווח טל לקלנר ללא סמכות כדין, על החלטות פנימיות של חברי הנהלת המינהל באשר לפרוייקט של הזרע בצומת מסובים, ואף המליץ לו למי לפנות כדי לנסות ולשנות את ההחלטות. אחר כך, פנה אליו שנית בבקשה לספק עבודה לאשתו.

בגין מעשיו אלה, מואשם טל בלקיחת שוחד ובהפרת אמונים, באשר פעל תוך ניגוד עניינים.