המדינה תובעת 10 מיליון שקל מחברת סטפאק, שהייתה בבעלות ישראלית ושייכת כיום לקונצרן DS Smith הבינלאומי שבסיסו בבריטניה. עילת התביעה הנטענת: אי-תשלום תמלוגים המגיעים למכון וולקני למחקר חקלאי (יחידת סמך של משרד החקלאות), בגין אריזות שפותחו במשותף.
התביעה הוגשה לבית משפט המחוזי בחיפה על-ידי עוה"ד ריצ'רד לוטי, דניאל לרנר וטל דהן, בשיתוף עם עו"ד דקלה שלו-אמסלם מפרקליטות המדינה. לטענת המדינה, סטפאק מנסה לנכס לעצמה את פירות הידע והטכנולוגיה של המדינה ושל הידע שפותח במשותף.
לטענת המדינה, שיתוף הפעולה המדעי החל בשנת 1994, בעריכת מחקר משותף לגבי אריזות פולימריות לתוצרת חקלאית. מכון וולקני העמיד לטובת המחקר המשותף את מומחיותו בתחום אריזת התוצרת החקלאית, ובפרט את הידע הרב שרכשו מדעניו בתחום יצירת "אווירה מתואמת" באריזת מוצרים חקלאיים. הוסכם, כי ייצורן ושיווקן של האריזות ייעשה על-ידי חברת סטפאק וכי מכון וולקני יהיה זכאי לקבל תמלוגים מהמכירות.
המחקר המשותף הוביל לפיתוחה של משפחת אריזות "אווירה מתואמת" חדשה ונרשמו פטנטים משותפים במדינות שונות ברחבי העולם. כמו-כן, נחתמו הסכמים שהסדירו את זכויות וחובות הצדדים, לרבות תשלום תמלוגים שהתחייבה סטפאק לשלם למכון וולקני בגין מכירות האריזות השונות.
לטענת המדינה, כבר מתחילת הדרך הפרה סטפאק את התחייבויותיה, כאשר דיווחה רק במאוחר ובצורה חלקית על הכנסותיה ממכירת האריזות, וכך שילמה למדינה רק חלק מן התמלוגים שהגיעו לה. עוד נטען, כי סטפאק ביצעה שינויים חד-צדדיים ברישום הפטנטים המשותפים, וכי כעת היא מסתמכת על שינויים אלו כאחת מהסיבות לאי-תשלום התמלוגים במלואם.
עוד נאמר בתביעה, כי מכון וולקני אינו גוף עסקי למטרות רווח, וכי הוא משתמש בהכנסות ממיסחור טכנולוגיה שפיתח כדי לקדם מחקרים אחרים, לעיתים כאלה שגופים מסחריים או ציבוריים לא היו מוכנים לממנם, לטובת המדינה והציבור כולו. לפיכך, ההשלכות של אי-ביצוע תשלומים כמתחייב, ובפרט בסכומים ניכרים, יוצרות קושי להעמיד כספים לצורכי מחקר נוסף, ומכאן שהנזק חורג בהרבה מהחוב עצמו. טרם הוגש כתב הגנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה