אחרי שש שנים: נאשם בהונאה וגניבה יוסגר לפולין - ל"ל

בית המשפט העליון הורה (יום ד', 20.6.12) להסגיר לפולין את יאנוש ויצמן דרן, המואשם בשורה ארוכה של מעשי הונאה, גניבה ומירמה בהיקף כולל של 3.5 מיליון שקל. החקירה נגד דרן החלה ב-1998, הוא מבוקש בידי פולין מאז 2002, אותר בישראל ב-2006 ומאז התנהלו הליכי הסגרתו.

השופט חנן מלצר דחה את ערעורו של דרן על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שאישר את הסגרתו. דרן העלה מספר טענות נגד ההחלטה: העבירות המיוחסות לו בפולין כבר התיישנו בישראל, הוא חי בארץ 16 שנה בגלוי ולכן בקשת ההסגרה לוקה בשיהוי כבד, אין ראיות מספיקות להעמדתו לדין בישראל ועוד.

מלצר קיבל את עמדת המדינה, לפיה העבירות המיוחסות לדרן בפולין אינן רק מסוג עוון ולכן כבר התיישנו, אלא גם מסוג פשע ולכן טרם חלה עליהן התיישנות. לפיכך, הוא קובע, ניתן היה להעמידו לדין בישראל על חלק ניכר מהעבירות המיוחסות לו בפולין - ולפיכך ניתן להסגירו. בנוגע להתיישנות אומר מלצר, כי שלטונות פולין היו מודעים לנוכחותו של דרן בישראל רק משנת 2006, בקשת ההסגרה הוגשה ב-2007 - דהיינו תשע שנים לאחר שהחל מירוץ ההתיישנות בן עשר השנים עם פתיחת החקירה נגדו.

דרן טען גם לשיהוי, בשל הזמן שעבר עד להגשת בקשת ההסגרה המתוקנת ב-2009. על כך אומר מלצר: "נוכח החומר הראייתי הרב שנאסף בעניינו של המערער, וחומרת העבירות המיוחסות לו לכאורה, סבורני כי לא ניתן לקבוע שמעבר הזמן עולה כדי שיהוי שחוסם את האפשרות להסגיר את המערער משום תקנת הציבור". והוא מסביר: "הפער הגדול שבין מועד סיום החקירה להגשת בקשת ההסגרה מוסבר בהקשר שלנו כאמור על-ידי העובדה שהרשויות הפולניות לא ידעו כי המערער, המבוקש בפולין, נמצא למעשה בישראל". עוד קובע מלצר, כי הראיות בעניינו של דרן מצדיקות את הסגרתו משום שיש בהן "אחיזה לאישום" - ודי בכך.